רש"י על איוב· רש״י
פרק לז · פסוק ז
בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם. כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא לְפָנָיו, הָאָדָם עַצְמוֹ חוֹתֵם כְּתַב יָדוֹ בְּיוֹם מוֹתוֹ עַל עֲבֵירוֹת שֶׁעָבַר, הַכְּתוּבוֹת לְפָנָיו:
לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ. לְהוֹדִיעַ עַל מָה הוּא נִידּוֹן: