רש"י על איוב· רש״י
פרק לו · פסוק לא
כִּי בָם. בֶּעָבִים יָדִין עַמִּים – יְיַסְּרֵם בַּעֲצִירַת גְּשָׁמִים, בָּרָעָב וְכָל מַכָּה. חָטְאוּ דּוֹר הַמַּבּוּל – ״וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ״ (בראשית ז:יא), אַנְשֵׁי סְדוֹם – ״גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ״ (דברים כט:כב), סִיסְרָא – ״מִן הַשָּׁמַיִם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא״ (שופטים ה:כ):
יִתֶּן אֹכֶל לְמַכְבִּיר. מִשָּׁם בָּאִים מְזוֹנוֹת: ״הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם״ (שמות טז:ד). מָשָׁל לְנַחְתּוֹם הָעוֹמֵד לִפְנֵי הַכִּבְשָׁן – נִכְנַס שׂוֹנְאוֹ, חוֹתֶה גֶּחָלִים וְזוֹרֵק בּוֹ; נִכְנַס אוֹהֲבוֹ, מוֹצִיא פַּת חַמָּה וְנוֹתֵן לוֹ:
לְמַכְבִּיר. לְמִי שֶׁטְּפָלָיו מְרֻבִּים וְכַבִּירִים, וְצָרִיךְ לִמְזוֹנוֹת: