רש"י על איוב· רש״י
פרק לו · פסוק כא
הִשָּׁמֶר אַל תֵּפֶן אֶל אָוֶן. לָדוּן וְלוֹמַר: הָיָה לוֹ לְשָׁפְטֵנִי בְּיִסּוּרֵי עֲנִיּוּת:
כִּי עַל זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹנִי. כִּי עַל הַיִּסּוּרִין הַלָּלוּ יֵשׁ לִבְחֹר יוֹתֵר מֵעֲנִיּוּת אָדָם שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ כָּבוֹד, וְלָמוּד בְּעֹשֶׁר כָּל יָמָיו, וְיַעֲמֹד עַל הַמֶּקַח וְאֵין לוֹ דָּמִים, וּבוֹשׁ וְשָׁב לְבֵיתוֹ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ. וְאִם תֹּאמַר: אִיּוֹב עָנִי הָיָה עִם הַיִּסּוּרִין? לֹא מָצִינוּ שֶׁאִבֵּד, אֶלָּא בְּהֵמוֹתָיו, אֲבָל לֹא כֶּסֶף וְזָהָב. וַאֲפִלּוּ אִבֵּד בְּהֵמוֹתָיו עִם כֶּסֶף וְזָהָב, טוֹב לוֹ לִהְיוֹת עָנִי וְחוֹלֶה, מִהְיוֹת תָּמִים וְהוֹלֵךְ בַּשְּׁוָקִים וְאֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם. וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא מִן הַמִּקְרָא הַזֶּה (תנחומא, משפטים יא), כִּי נוֹחִין הָיוּ יִסּוּרֵי אִיּוֹב מִיִּסּוּרֵי עֲנִיּוּת. וְכֵן בְּאַגָּדוֹת הַגְּמָרָא (בבא בתרא קטז.):