רש"י על איוב· רש״י
פרק לה · פסוק טו
וְעַתָּה. דַּע לְךָ, כִּי אַיִן הִיא פְּקִידַת (אַפּוֹ) זֹאת עָלֶיךָ; אֵינָהּ כְּלוּם לְפִי רוֹב עֲווֹנוֹתֶיךָ:
וְלֹא יָדַע בַּפַּשׁ מְאֹד. בְּרוֹב חֲטָאֲךָ הִתְנַהֵג הַבּוֹרֵא כְּאִלּוּ לֹא יְדָעָם:
בַּפַּשׁ. לְשׁוֹן רוֹב, כְּמוֹ ״וּפִשְׁתֶּם״ (מלאכי ג:כ), וּכְמוֹ ״כִּי תָפוּשׁוּ וְגוֹ׳״ (ירמיה נ:יא); ״כִּי פָשָׂה הַנֶּגַע״ (ויקרא יג:נא):