רש"י על איוב· רש״י
פרק לה
פסוק ב
(מענה אליהוא):
הֲזֹאת חָשַׁבְתָּ לְמִשְׁפָּט. שֶׁהוּא מִשְׁפַּט הַבְּרִיּוֹת כְּנֶגֶד יוֹצְרָם, אֲשֶׁר אָמַרְתָּ צִדְקִי מִשֶּׁל הַבּוֹרֵא:
פסוק ג
כִּי תֹאמַר מַה יִּסְכָּן לָךְ. דַּרְכֵי יֹשֶׁר:
מָה אוֹעִיל. בְּצִדְקָתִי יוֹתֵר מֵחַטָּאתִי:
פסוק ד
וְאֶת רֵעֶיךָ עִמָּךְ. שֶׁשָּׁתְקוּ עַל דְּבָרֶיךָ:
פסוק ה
הַבֵּט שָׁמַיִם. וְאַחֲרֵי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ וְאַתָּה נָמוּךְ, וְאֵין לוֹ תּוֹעֶלֶת בְּרִשְׁעֲךָ וְצִדְקְךָ, לָמָּה תִּתְפָּאֵר אֵלָיו בְּצִדְקְךָ?
פסוק ח
לְאִישׁ. אֲשֶׁר כָּמוֹךָ יוּכַל וְיוֹעִיל רִשְׁעֲךָ וְצִדְקָתֶךָ, רְאֵה רְשָׁעִים רַבִּים אֲשֶׁר:
פסוק ט
מֵרֹב עֲשׁוּקִים. שֶׁהֵם עוֹשְׁקִים, יַזְעִיקוּ אֶת הַבְּרִיּוֹת לְפָנָיו, וִישַׁוְּעוּ עֲנִיִּים מִזְּרוֹעַ רַבִּים הָעוֹשְׁקִים אוֹתָם:
פסוק י
וְלֹא אָמַר. הָרָשָׁע:
אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי. לִירָא מִפָּנָיו:
נוֹתֵן זְמִירוֹת. כְּמוֹ ״כַּרְמְךָ לֹא תִזְמֹר״ (ויקרא כה:ד), שֶׁמַּכְרִית אֶת הָרְשָׁעִים בַּלַּיְלָה. כְּגוֹן אַמְרָפֶל וַחֲבֵירָיו (בראשית יד:טו), וּמִצְרַיִם (שמות יב:כט), וְסַנְחֵרִיב (מלכים ב יט:לה):
פסוק יא
מַלְּפֵנוּ. מְלַמְּדֵנוּ חָכְמָה יוֹתֵר מִבְּהֵמוֹת, כְּלוֹמַר: חֲשָׁבָנוּ וְגִדְּלָנוּ מִבַּהֲמוֹת וּמֵעוֹף:
פסוק יב
שָׁם יִצְעֲקוּ. וּרְאֵה, אֲשֶׁר שָׁם צוֹעֲקִים הָעֲנִיִּים מִפְּנֵי גְּאוֹן הָעוֹשְׁקִים אוֹתָם, וְהוּא אֵינוֹ עוֹנֶה.
פסוק יג
אַךְ שָׁוְא לֹא יִשְׁמַע. מִיָּד:
וְשַׁדַּי לֹא יְשׁוּרֶנָּה. לְהִנָּקֵם מִיָּד, אֶלָּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ:
פסוק יד
אַף כִּי תֹאמַר. כָּל שֶׁכֵּן אַתָּה, שֶׁאֵין צַעֲקָתְךָ בָּאָה כִּי אִם עַל יָדוֹ, וְאַתָּה תֹּאמַר וְתִזְעַק עַל אֲשֶׁר לֹא תְשׁוּרֶנּוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִמּוֹ; כְּלוֹמַר: אוֹתָם הַקּוֹבְלִים וְצוֹעֲקִים אֵינוֹ מְמַהֵר לַעֲנוֹתָם, וְאַתָּה תִּצְעַק שֶׁלֹּא תְשׁוּרֶנּוּ?
דִּין לְפָנָיו. (דְּבָרְךָ סס״א) בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא:
וּתְחוֹלֵל. וְקַוֵּה לְתַנְחוּמִין:
פסוק טו
וְעַתָּה. דַּע לְךָ, כִּי אַיִן הִיא פְּקִידַת (אַפּוֹ) זֹאת עָלֶיךָ; אֵינָהּ כְּלוּם לְפִי רוֹב עֲווֹנוֹתֶיךָ:
וְלֹא יָדַע בַּפַּשׁ מְאֹד. בְּרוֹב חֲטָאֲךָ הִתְנַהֵג הַבּוֹרֵא כְּאִלּוּ לֹא יְדָעָם:
בַּפַּשׁ. לְשׁוֹן רוֹב, כְּמוֹ ״וּפִשְׁתֶּם״ (מלאכי ג:כ), וּכְמוֹ ״כִּי תָפוּשׁוּ וְגוֹ׳״ (ירמיה נ:יא); ״כִּי פָשָׂה הַנֶּגַע״ (ויקרא יג:נא):
פסוק טז
יַכְבִּיר. לְשׁוֹן מְאֹד: