אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק לד

פרק לג

פסוק ג

(מענה אליהו):
כִּי אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן. כַּאֲשֶׁר הַחֵיךְ יִטְעַם הָאֹכֶל:

פסוק ה

מִשְׁפָּטִי. הוֹכָחַת דְּבָרִים:

פסוק ו

אֲכַזֵּב. אֲכַזִּיב שׁוֹפְטִי, שֶׁלֹּא דָנַנִּי אֱמֶת:

אָנוּשׁ. חוֹלֶה מַכָּתִי, כְּמוֹ ״וַיֵּאָנַשׁ״ (שמואל ב יב:טו):

חִצִּי. נִגְעִי:

פסוק ט

לֹא יִסְכָּן גָּבֶר. לֹא יֵהָנֶה אָדָם, אִם מַתְמִים דְּרָכָיו:

פסוק יג

מִי פָקַד עָלָיו אָרְצָה. מִי מוֹשֵׁל בּוֹ, לֵאמֹר: לָמָּה כֵּן עָשִׂיתָ וְלֹא צִוִּיתִיךָ כֵּן? כִּי מִי צִוָּהוּ בְּמֶמְשַׁלְתּוֹ, וְלָמָּה יִמְצָא תּוֹאֲנוֹת לַבְּרִיּוֹת? אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָשִׁיב דָּבָר לְמוֹשֵׁל בּוֹ, לֵאמֹר: בִּשְׁבִיל זֹאת הֲרֵעוֹתִי לוֹ:

פסוק יד

אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ. עַל אָדָם, לְהַשְׁחִיתוֹ, לָמָּה יָבֹא בַּעֲלִילָה עָלָיו? הֲרֵי מִיָּד יֶאֱסֹף אֵלָיו רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ. רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלּוֹ שֶׁהִיא נְפוּחָה בּוֹ, וְאֵין מוֹחֶה בְּיָדוֹ, וְיִגְוַע כָּל בָּשָׂר יָחַד:

פסוק טז

וְאִם בִּינָה. וְאִם אַתָּה רוֹצֶה הָבִין, שִׁמְעָה זֹאת. בִּינָה זוֹ אֵינָהּ שֵׁם דָּבָר, אֶלָּא לְשׁוֹן צִוּוּי, כְּמוֹ ״בִּינָה הֲגִיגִי״ (תהלים ה:ב). לְפִיכָךְ שְׁתַּיִם אֵלּוּ טַעֲמָן לְמַעְלָה, בַּבֵּי״ת, וְכָל שְׁאָר בִּינָה טַעֲמָן לְמַטָּה, בַּנּוּ״ן:

פסוק יז

הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט. מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל שׁוֹפֵט צֶדֶק יַחֲבוֹשׁ הַמָּקוֹם? וְאִם תֹּאמַר: אֵינוֹ מִשְׁפָּט, כִּי לֹא כַדִּין עָשָׂה, אֶפְשָׁר זֹאת מִי שֶׁהוּא צַדִּיק מְאֹד תַּרְשִׁיעַ?

כַּבִּיר. לְשׁוֹן מְאֹד:

פסוק יח

הַאֲמֹר לְמֶלֶךְ בְּלִיָּעַל. וְכִי הָגוּן וְרָאוּי לֹאמַר לְמֶלֶךְ: בְּלִיָּעַל, וְלֹאמַר רָשָׁע אֶל נְדִיבִים?!

פסוק יט

אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים. כְּלוֹמַר: לְמֶלֶךְ עוֹלָם, אֲשֶׁר אֵין מַשּׂוֹא פָנִים לְפָנָיו:

שׁוֹעַ. שַׂר, כְּמוֹ ״וְלַכִּילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ״ (ישעיהו לב:ה):

פסוק כ

רֶגַע יָמוּתוּ. כְּשֶׁיִּרְצֶה:

וַחֲצוֹת לָיְלָה. כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְמִצְרַיִם (שמות יא:ד-ח):

יְגֹעֲשׁוּ עָם. כְּלוֹמַר: בְּרֶגַע יַעַבְרוּ:

וְיָסִירוּ אַבִּיר. כֹּחַ שֶׁלָּהֶם:

לֹא בְיָד. לֹא יִשְׁנוּ בְיָדָם וְאֵין לָהֶם כֹּחַ:

פסוק כג

כִּי לֹא עַל אִישׁ יָשִׂים עוֹד. כְּלוֹמַר: אָמַרְתָּ: ״לֹא אַךְ יָשִׂים בִּי״ (איוב כג:ו), רַק חֲטָאַי לְבַדִּי; וַאֲנִי מְשִׁיבְךָ: לֹא יָשִׂים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בְּרִיּוֹתָיו עֲלִילוֹת תּוֹסֶפֶת עַל פִּשְׁעָם. עוֹד לְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת:

לָהֲלֹךְ אֶל אֵל בַּמִּשְׁפָּט. כְּשֶׁהוּא בָּא עַל בְּרִיּוֹתָיו לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם:

פסוק כד

יָרֹעַ. יְרוֹצֵץ, כְּמוֹ ״רֹעַ הִתְרוֹעֲעָה״ (ישעיה כד:יט):

וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים. בִּמְקוֹמָם:

פסוק כה

לָכֵן יַכִּיר מַעְבָּדֵיהֶם. לְפִי שֶׁהוּא מַכִּיר מַעְבָּדֵיהֶם הַטּוֹב וְהָרַע, וְאֵין צֹרֶךְ לוֹ לְהִתְוַכֵּחַ:

וְהָפַךְ לַיְלָה. עֵת חֹשֶׁךְ וְצָרָה לָהֶם, וְיִדַּכָּאוּ:

פסוק כו

תַּחַת רְשָׁעִים. בִּמְקוֹמָם:

סְפָקָם. לְאַנְשֵׁי סְדוֹם (בראשית יט:א-כט):

בִּמְקוֹם רוֹאִים. לְעֵין כֹּל:

פסוק כז

אֲשֶׁר עַל כֵּן סָרוּ מֵאַחֲרָיו. כְּמוֹ ״עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר״ (במדבר י:לא). כְּמוֹ: מִפְּנֵי אֲשֶׁר סָרוּ מֵאַחֲרָיו וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו וְעָלָיו צַעֲקַת דַּלִּים:

פסוק כט

וְהוּא יַשְׁקִיט. מַשְׁקִיט אֶת הַדַּלִּים מֵאוֹתָן הָעוֹשְׁקִים, וּמִי יַרְשִׁיעַ עוֹד? וּבְעוֹד שֶׁהִסְתִּיר פָּנִים, מִי יְשׁוּרֶנּוּ?

וְעַל גּוֹי וְעַל אָדָם יָחַד. כִּיחִידִים כִּמְרֻבִּים שָׁוֶה לְפָנָיו, לְהַשְׁקִיט וּלְהַסְתִּיר פָּנִים:

פסוק ל

מִמְּלֹךְ אָדָם חָנֵף מִמֹּקְשֵׁי עָם. עַל דַּלִּים שֶׁמָּלַךְ:

מִמּוֹקְשֵׁי עָם. עָוֹן, וְלֵאלוֹהַּ כָּזֶה לֹא הָיָה לְךָ לוֹמַר ״בְּלִיַּעַל״ וְ״רָשָׁע״ (איוב לד:יח):

פסוק לא

כִּי אֶל אֵל הֶאָמַר. לְהֵאָמֵר אֵלָיו. נָכוֹן וְרָאוּי מֵאֵת כָּל סוֹבְלֵי יִסּוּרִים לְהֵאָמֵר: נָשָׂאתִי, וּמְקַבֵּל וְסוֹבֵל אֲנִי מִשְׁפָּטֶיךָ, וְלֹא אֶחְבֹּל בְּעַצְמִי. וְעוֹד צָרִיךְ הַנִּדּוֹן לוֹמַר:

פסוק לב

בִּלְעֲדֵי אֶחֱזֶה. לְבַד מַה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ לִרְאוֹת וּלְהָבִין בִּדְבָרֶיךָ, אַתָּה הוֹרֵנִי, וְאִם אָוֶן פָּעַלְתִּי, לֹא אוֹסִיף:

פסוק לג

הַמֵעִמְּךָ יְשַׁלְּמֶנָּהּ כִּי מָאַסְתָּ וְגוֹ׳. כָּךְ אָמַר אֱלִיהוּ לְאִיּוֹב: הַמֵעִמְּךָ הָיָה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִמָּלֵךְ בְּפֵרָעוֹן תַּשְׁלוּמִין מִמְּךָ?

כִּי מָאַסְתָּ. לֵאמֹר: ״מָאַסְתִּי לֹא לְעוֹלָם אֶחְיֶה״ (איוב ז:טז), ״יַתֵּר יָדוֹ וִיבַצְּעֵנִי״ (איוב ו:ט)?! סָבוּר אַתָּה שֶׁיִּגְבֶּה מִמְּךָ לְפִי דַעְתְּךָ וּרְצוֹנְךָ, וְאַתָּה תִבְחַר הַתַּשְׁלוּמִין, וְלֹא אֲנִי? בִּמְקוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּבֵּר אֱלִיהוּ, בִּתְמִיהַּ:

פסוק לד

אַנְשֵׁי לֵבָב יֹאמְרוּ לִי. כִּי אִיּוֹב לֹא בְדַעַת יְדַבֵּר:

פסוק לו

אָבִי יִבָּחֵן. אָבִי. אַתָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָב לַכֹּל, הַלְוַאי יִבָּחֵן אִיּוֹב עַד נֶצַח, לְמַעַן תִּהְיֶה תְּשׁוּבָה לְאַנְשֵׁי אָוֶן. וְאַף לִבְנֵי אָדָם דִּבֵּר הַכָּתוּב כֵּן, כְּמוֹ ״אָבִי דָּבָר גָּדוֹל וְגוֹ׳״ (מלכים ב ה:יג). (דָּבָר אַחֵר: אָבִי. כְּמוֹ ״וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה״ (קהלת יב:ה), לְשׁוֹן רָצוֹן. כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם. וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: אָבִי יִבָּחֵן אִיּוֹב עַד נֶצַח. רְצוֹנִי וּמְאַוְּיִי שֶׁיִּבָּחֵן אִיּוֹב עַד נֶצַח סא״א).

פסוק לז

יִסְפּוֹק. לְשׁוֹן רוֹב דְּבָרִים וַהֲרָמַת קוֹל:

בֵּינֵינוּ יִסְפּוֹק. הוּא אוֹמֵר: מַה לָּנוּ וּלְדִבְרֵי אִיּוֹב? ״אַף אָמְנָם שָׁגִיתִי אִתִּי תָּלִין״ (איוב יט:ד)! וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאָנוּ נֶעֱנָשִׁים, וּמַסְפִּיק לָנוּ עֲוֹנוֹת, עַל שֶׁאָנוּ שׁוֹמְעִים. כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּוַיִּקְרָא רַבָּה (ויקרא רבה ד:ו):

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה