אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק לג

פרק לב

פסוק ד

רוּחַ אֵל עָשָׂתְנִי. וְאֵינִי חָזָק יוֹתֵר מִמְּךָ:

פסוק ו

הֵן אֲנִי כְפִיךָ לָאֵל. כְּמוֹ שֶׁשָּׁאַל פִּיךָ לְהִתְוַכֵּחַ לְמִי שֶׁלֹּא יְבַעֲתֶךָ (איוב יג:כא), הֵן אֲנִי בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִשְׁבִילוֹ, לְדַבֵּר דְּבָרָיו:

פסוק ז

וְאַכְפִּי. כְּפִיָּתִי, כְּמוֹ ״אָכַף עָלָיו פִּיהוּ״ (משלי טז:כו):

פסוק ט

חַף. טָהוֹר וּמְשֻׁפְשָׁף, כְּמוֹ (ביצה לה:) ״נָזִיר לֹא יָחוֹף רֹאשׁוֹ״, וּכְמוֹ (שבת נ.) ״בַּכֹּל חָפִין אֶת הַכֵּלִים״:

פסוק י

תְּנוּאוֹת. עֲלִילוֹת, לְשׁוֹן ״תּוֹאֲנָה״ (שופטים יד:ד) – לָשׁוּב מִן הַמָּקוֹם:

פסוק יב

כִּי יִרְבֶּה אֱלוֹהַּ מֵאֱנוֹשׁ. אֵין הַמָּקוֹם צָרִיךְ כָּל כָּךְ לְדַקְדֵּק אַחַר הָאָדָם, כִּי הַרְבֵּה יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צְדָקוֹת יוֹתֵר מֵאֱנוֹשׁ:

פסוק טז

אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים. כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לַאֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה (בראשית כ:ג):

וּבְמוֹסָרָם יַחְתֹּם. חוֹתְמָן וְאוֹסְרָן בְּיִסּוּרִין עַל עֲוֹנָם:

פסוק יז

לְהָסִיר אָדָם. בְּחָלְיוֹ:

מַעֲשֶׂה. שֶׁהָיָה בְדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת:

וְגֵוָה מִגֶּבֶר יְכַסֶּה. בְּיִסּוּרָיו, לְמַעַן הַכְנִיעוֹ וּלְהַשְׁפִּילוֹ לָשׁוּב, כְּדֵי שֶׁיֶּחְשַׂךְ נַפְשׁוֹ מִמִּיתָה גְּמוּרָה:

גֵּוָה. כְּמוֹ גַּאֲוָה:

פסוק יח

וְחַיָּתוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁלַח. בְּשִׁלְחוֹ וְחַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת, כְּלוֹמַר: לְטוֹבָתְךָ הֵבִיא עָלֶיךָ יִסּוּרִין:

שֶׁלַח. כְּלִי זַיִן, וְכֵן ״יָדוֹ אַחַת מַחֲזֶקֶת הַשֶּׁלַח״ (נחמיה ד:יא):

פסוק יט

וְהוּכַח. לְשׁוֹן תּוֹכָחָה, שֶׁיָּשׁוּב מֵעֲוֹנוֹ:

וְרוֹב עֲצָמָיו. שֶׁהוּא אֵיתָן, מוֹכִיחָן בְּמַכְאוֹב:

פסוק כ

וְזִהֲמַתּוּ חַיָּתוֹ לָחֶם. מְמַאֶסֶת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ שֶׁל חוֹלֶה כָּל מַאֲכָל:

וְנַפְשׁוֹ. מְזַהֶמֶת כָּל מַאֲכַל תַּאֲוָה:

פסוק כא

יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי. יֶחְשַׁךְ בְּשָׂרוֹ מִמַּרְאֶה, כְּמוֹ ״כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי״ (איכה ב:יא), ״מְכַלּוֹת עֵינַיִם״ (ויקרא כו:טז):

וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו. מִתְנַתְּקִין מִמְּקוֹמוֹ, וְשֻׁפּוּ כְּמוֹ דְּשָׁף מִדּוּכְתֵּיהּ (חולין מב:):

לֹא רֻאּוּ. אֵין לָהֶם מַרְאֶה וְתֹאַר:

פסוק כג

אֶחָד מִנִּי אָלֶף. בְּמַגִּידֵי פִּשְׁעוֹ, וְהוּא יָלִיץ יָשְׁרוֹ:

פסוק כד

וַיְחֻנֶּנּוּ. הַמָּקוֹם:

פְּדָעֵהוּ. כְּמוֹ פְּדָאֵהוּ, אָלֶ״ף מִתְחַלֶּפֶת בְּעַיִ״ן. וְהָעִנְיָן מוֹכִיחַ: מָצָאתִי כֹפֶר, וְהוּא ״פִּדְיוֹן״ (שמות כא:ל):

פסוק כה

רֻטְפַשׁ בְּשָׂרוֹ. רוֹטְפַשׁ אֶשְׁקוֹשָׁ״א בְּלַעַ״ז:

מִנֹּעַר. נִתְעוֹרֵר בְּשָׂרוֹ מִן הַנּוֹעַר, שֶׁהוּא מְנוֹעָר וּמְשֻׁנָּק בְּיִסּוּרֵי חָלְיוֹ. וְאֵין לַתֵּיבָה זוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא, וּלְפִי הָעִנְיָנִים הֻצְרַכְנוּ לְפָרְשׁוֹ כְּמַשְׁמָעוּת הָעִנְיָן. וְהַפּוֹתְרוֹ בִּלְשׁוֹן ׳רֶפֶשׁ׳, וְאוֹמֵר הַטֵּי״ת נִתּוֹסְפָה בּוֹ, כְּמוֹ ״נִצְטַדָּק״ (בראשית מד:טז) – טוֹעֶה הוּא מְאֹד. כִּי אֵין טֵי״ת מִתּוֹסֶפֶת בַּתֵּיבָה, כִּי אִם בִּלְשׁוֹן ׳מִתְפַּעֵל׳ אוֹ ׳נִתְפַּעֵל׳, וּבַתֵּיבָה שֶׁיְּסוֹדָהּ צַדִּ״י; וְלֹא בִּשְׁאָר תֵּיבוֹת. כְּמוֹ ״צֶדֶק״ (איוב ח:ג) וְ״נִצְטַדָּק״ (בראשית מד:טז); וּכְמוֹ ״צָרוּעַ״ (ויקרא יג:מד) – ׳נִצְטָרַע׳; ״צִיר נֶאֱמָן״ (משלי כה:יג) – ״וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ״ (יהושע ט:ד); ״צֵדָה״ – ״הִצְטַיַּדְנוּ״ (יהושע ט:יב):

יָשׁוּב. בְּכֹחוֹ וּבִרְפוּאָה לִימֵי בַּחֲרוּתוֹ:

פסוק כו

בִּתְרוּעָה. בִּתְפִלָּה:

פסוק כז

יָשֹׁר עַל אֲנָשִׁים. יַעֲשֶׂה שׁוּרוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים כְּשֶׁנִּצּוֹל מֵחָלְיוֹ, וְיִתְוַדֶּה לְיוֹצְרוֹ:

וְלֹא שָׁוָה לִי. לֹא נִהְיָה לִי שָׂכָר בִּדְבָרָיו:

פסוק כט

פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ. מְיַסְּרוֹ עַל עֲוֹנוֹתָיו בְּחָלְיוֹ, שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִיתוֹ; וְאִם יוֹתֵר יַכְעִיס לְפָנָיו, יִדְאַג מִן גֵּיהִנֹּם וּמִן הַמִּיתָה; שֶׁנֶּאֱמַר ״וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ״ (עמוס א:ג):

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה