רש"י על איוב· רש״י
פרק לג · פסוק כה
רֻטְפַשׁ בְּשָׂרוֹ. רוֹטְפַשׁ אֶשְׁקוֹשָׁ״א בְּלַעַ״ז:
מִנֹּעַר. נִתְעוֹרֵר בְּשָׂרוֹ מִן הַנּוֹעַר, שֶׁהוּא מְנוֹעָר וּמְשֻׁנָּק בְּיִסּוּרֵי חָלְיוֹ. וְאֵין לַתֵּיבָה זוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא, וּלְפִי הָעִנְיָנִים הֻצְרַכְנוּ לְפָרְשׁוֹ כְּמַשְׁמָעוּת הָעִנְיָן. וְהַפּוֹתְרוֹ בִּלְשׁוֹן ׳רֶפֶשׁ׳, וְאוֹמֵר הַטֵּי״ת נִתּוֹסְפָה בּוֹ, כְּמוֹ ״נִצְטַדָּק״ (בראשית מד:טז) – טוֹעֶה הוּא מְאֹד. כִּי אֵין טֵי״ת מִתּוֹסֶפֶת בַּתֵּיבָה, כִּי אִם בִּלְשׁוֹן ׳מִתְפַּעֵל׳ אוֹ ׳נִתְפַּעֵל׳, וּבַתֵּיבָה שֶׁיְּסוֹדָהּ צַדִּ״י; וְלֹא בִּשְׁאָר תֵּיבוֹת. כְּמוֹ ״צֶדֶק״ (איוב ח:ג) וְ״נִצְטַדָּק״ (בראשית מד:טז); וּכְמוֹ ״צָרוּעַ״ (ויקרא יג:מד) – ׳נִצְטָרַע׳; ״צִיר נֶאֱמָן״ (משלי כה:יג) – ״וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ״ (יהושע ט:ד); ״צֵדָה״ – ״הִצְטַיַּדְנוּ״ (יהושע ט:יב):
יָשׁוּב. בְּכֹחוֹ וּבִרְפוּאָה לִימֵי בַּחֲרוּתוֹ: