רש"י על איוב· רש״י
פרק לא · פסוק מ
בָּאְשָׁה. (דָּבָר מַבְאִישׁ) כְּמוֹ ״בְּאוּשִׁים״ (ישעיה ה:ב). וְאִם לֹא עָשִׂיתִי כֵּן תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ. תָּנָא רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: לִמֶּדְתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ: שָׂדֶה שֶׁמַּעֲלָה חוֹחִים, יָפֶה לְזוֹרְעָהּ חִטִּים, שֶׁמַּעֲלָה בְּאוּשִׁים יָפֶה לְזוֹרְעָהּ שְׂעוֹרִים. כָּךְ הוּא בַּיַּלְקוּט (ילקוט שמעוני איוב תתקיח). וּמַה טַּעַם? תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ:
תַּמּוּ וְגוֹ׳. עַד כָּאן הוּא חוֹזֵר וּמִתְנַבֵּא כַּמָּה נְבוּאוֹת, וְאַתְּ אוֹמֵר תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב? אֶלָּא כָּךְ אוֹמֵר אִיּוֹב: אִם לֹא עָשִׂיתִי כֵן, יִתַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב, וְאַל יְהִי פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר לְפָנֶיךָ ״בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ״ (דברים כו:יג). כָּךְ רָאִיתִי בַּפְּסִיקְתָּא בְּפָרָשַׁת ׳עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר׳ (דברים יד:כב) מְפֹרָשׁ כֵּן, מִן הַפְּסוּקִים הָאֵלּוּ: