אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק לא

פרק ל

פסוק א

בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי. שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בְּאֵשֶׁת אִישׁ:

וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה. מָה לִּי לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ? כָּךְ הָיְתָה חֲסִידוּתִי, שֶׁלֹּא לָתֵת עַיִן אֲפִלּוּ בִּפְנוּיָה; שֶׁמָּא לְאַחַר יָמִים תִּנָּשֵׂא, וְנִמְצֵאתִי כָּרוּךְ אַחֲרֶיהָ. כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (אבות דרבי נתן):

פסוק ב

וּמֶה חֵלֶק וְגוֹ׳. שֶׁגְּמָלַנִי כָּךְ?

פסוק ג

הֲלֹא אֵיד לְעַוָּל. לוֹ רָאוּי, וְלֹא לִי:

וְנֵכֶר. דּוּגְמַת ״וְאַל תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ״ (עובדיה א:יב):

פסוק ד

וְכָל צְעָדַי יִסְפּוֹר. וְרוֹאֶה אִם הָלַכְתִּי עִם שָׁוְא:

פסוק ה

וַתַּחַשׁ. וַתְּמַהֵר, כְּמוֹ ״אֲחִישֶׁנָּה״ (ישעיה ס:כב); ״כִּי גָז חִישׁ״ (תהלים צ:י):

פסוק ז

מָאוּם. הוּא מוּם, דְּבַר שֶׁמֶץ. וְאָלֶ״ף זוֹ כְּתוּבָה וְלֹא קְרִיָא בַּמָּסֹרֶת הַגְּדוֹלָה, וְהוּא מִגִּזְרַת לֹא תֹאסִפוּן (שמות ה:ז). אִם זוֹ עָשִׂיתִי, הָיִיתִי רָאוּי לָבֹא עָלַי קְלָלָה זוֹ:

פסוק ח

אֶזְרְעָה וְאַחֵר יֹאכֵל וְצֶאֱצָאַי יְשֹׁרָשׁוּ. יֵעָקְרוּ הַשָּׁרָשִׁין:

פסוק ט

וְעַל פֶּתַח רֵעִי אָרָבְתִּי. לְאִשְׁתּוֹ – יָשִׁיב לִי גְּמוּלִי:

פסוק י

תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ (במדבר רבה ט:כד) לְשׁוֹן תַּשְׁמִישׁ, כְּמוֹ ״וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִין״ (שופטים טז:כא):

פסוק יא

כִּי הִיא זִמָּה. וְיָרֵא הָיִיתִי אִם עָשִׂיתִי, שֶׁהוּא עָוֺן פְּלִילִי, עָוֹן שֶׁמִּשְׁפַּט יִסּוּרִין רְאוּיִין לָבֹא עַל יָדוֹ:

פסוק יב

וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ. הָאֵשׁ הַזֹּאת, לָכֵן נִמְנַעְתִּי מֵעֲשׂוֹת. כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עִקּוּר, אוֹמֵר תְּשָׁרֵשׁ; וּבִלְשׁוֹן שֹׁרֶשׁ אוֹמֵר ״תַּשְׁרֵשׁ״ (תהלים פ:י). וְכֵן ״יְשֹׁרָשׁוּ״ (איוב לא:ח) – לְשׁוֹן עִקּוּר; ״יַשְׁרֵשׁ״ (ישעיהו כז:ו) – לְשׁוֹן שֹׁרֶשׁ:

פסוק יד

וּמָה אֶעֱשֶׂה וְגוֹ׳. זֹאת נָתַתִּי אֶל לִבִּי, וְכִי יִפְקֹד אֶת דְּרָכַי, מָה אֲשִׁיבֶנּוּ?

פסוק טו

וַיְכֻנֶנּוּ בָרֶחֶם. אֲנִי בְּבֶטֶן אִמִּי, וְהוּא בְּבֶטֶן אִמּוֹ, הֱכִינָנוּ יוֹצֵר אֶחָד:

פסוק טז

אֲכַלֶּה. שֶׁלֹּא מִלֵּאתִי תַּאֲוָתָהּ, שֶׁהוּא כִּלְיוֹן עֵינַיִם. הַמִּתְאַוֶּה וְאֵינוֹ מַגִּיעַ, קָרוּי ״כִּלְיוֹן עֵינַיִם״ (דברים כח:סה):

פסוק יח

כִּי מִנְּעוּרַי גְּדֵלַנִי. הַכִּשָּׁרוֹן הַזֶּה כְּאָב הַמְגַדְּלֵנִי וְהַמְלַמְּדֵנִי, כֵּן לִמְּדַנִי יֹשֶׁר לִבִּי מִנְּעוּרַי:

וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶנָּה. לְמִדָּה זוֹ:

פסוק כב

מִשִּׁכְמָה. הוּא רֹחַב הַכָּתֵף:

מִקָּנָה. הוּא עֶצֶם הָעֶלְיוֹן, הֶעָגֹל כְּקָנֶה; וְעַל שֶׁהוּא עָגֹל כְּקָנֶה, קוֹרֵא אוֹתוֹ כֵּן:

פסוק כג

כִּי פַחַד אֵלַי וְגוֹ׳. פַּחַד הָיָה בְּעֵינַי אֵידוֹ, שֶׁהוּא מֵבִיא עַל הָרְשָׁעִים; לָכֵן חָדַלְתִּי מֵעֲשׂוֹת:

וּמִשְּׂאֵתוֹ. וּמִכְּבוֹדוֹ:

פסוק כד

כִּסְלִי. כְּמוֹ ״אֲשֶׁר יָקוֹט כִּסְלוֹ״ (איוב ח:יד) – תִּקְוָתִי וּמַחֲשַׁבְתִּי. וְעַל יְדֵי שֶׁכְּלָיוֹת עַל הַכְּסָלִים הֵם (ויקרא ג:ד), וְהַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת (תהלים טז:ז), נִקְרֵאת הַמַּחֲשָׁבָה ׳כֶּסֶל׳:

וְלַכֶּתֶם. קְבוּצוֹת זָהָב וְאוֹצָרוֹת:

אָמַרְתִּי מִבְטַחִי. לְהִתְחַזֵּק בָּהֶם עַל הָעֲנִיִּים:

פסוק כה

אִם אֶשְׂמַח כִּי רַב חֵילִי. לֹא הָיִיתִי נוֹהֵג שִׂמְחָה בִּפְנֵי הָעֲנִיִּים בְּעָשְׁרִי, שֶׁלֹּא לְהַקְנִיאָם בִּי:

פסוק כו

אִם אֶרְאֶה אוֹר כִּי יָהֵל. חַמָּה בִּתְקוּפַת גְּבוּרָתָהּ וְהִילָּה:

וְיָרֵחַ יָקָר הוֹלֵךְ. מַגִּיהַּ וְהוֹלֵךְ, כְּמוֹ ״אוֹר יְקָרוֹת״ (זכריה יד:ו), ״כִּיקַר כָּרִים״ (תהלים לז:כ):

פסוק כז

וַיִּפְתְּ בַּסֵּתֶר לִבִּי. לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ לֵאמֹר: אֱלוֹהוּת הֵם, כִּקְצָת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים הַנִּדָּחִים (וְעוֹבְדִים) לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם:

פסוק ל

וְלֹא נָתַתִּי לַחֲטֹא חִכִּי. לְהַקְנִיט שׂוֹנְאִי וְלִתְבֹּעוֹ מָמוֹן שֶׁאֵין לִי עָלָיו, כְּדֵי לְהַשְׁבִּיעוֹ, וְלִשְׁאֹל בְּאָלָה נַפְשׁוֹ שֶׁל שׂוֹנְאִי:

פסוק לא

לֹא נִשְׂבָּע. מִתּוֹךְ שִׂנְאָה שֶׁהָיוּ שׂוֹנְאִים אוֹתִי, עַל שֶׁהָיִיתִי מַטְרִיחָם בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים:

פסוק לב

לָאֹרַח. לֹא הָיוּ דַּלְתוֹת בֵּיתִי פְּנִימִיִּים וּמוּקָּפִין בֵּית שַׁעַר מִבַּחוּץ, אוֹ מוּסָּבִין בְּקַרְנֵי זָוִית, לְהַשְׁבִּית אֶת הָאוֹרְחִים מִלָּבוֹא, אֶלָּא פְּתוּחִין לְאֵם דֶּרֶךְ, לָבוֹא כָּל הַבָּא:

פסוק לג

בְּחֻבִּי. בְּמַחֲבוֹאִי:

פסוק לד

כִּי אֶעֱרוֹץ. מִתְּחִלָּה הָיִיתִי מַכְנִיעַ הָמוֹן רַבָּה שֶׁל רְשָׁעִים, וְעַתָּה אַף בֵּין כַּשְׂדִּיִים, ״זֶה הָעָם לֹא הָיָה״ (ישעיהו כג:יג):

יְחִתֵּנִי. יְיָרְאֵנִי:

פסוק לה

הֵן תָּוִי שַׁדַּי יַעֲנֵנִי. וּלְוַאי שֶׁיָּעִיד עָלַי הַמָּקוֹם בַּדִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלַי: ״כִּי אֵין כָּמוֹהוּ בָּאָרֶץ… תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים״ (איוב א:ח). גַּם מֹשֶׁה שֶׁכָּתַב סִפְרוֹ וְסִפְרִי יָעִיד עָלַי. כֵּן הָיָה אִיּוֹב אוֹמֵר: תְּנָה לְתַוּוֹת אוֹתִי וְאֶת כּוֹשְׁרִי:

שַׁדַּי יַעֲנֵנִי. לְבַקָּשָׁה זֹאת:

וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי. יִכְתֹּב גַּם הוּא סִפְרוֹ, לְהִתְוַכֵּחַ עִמִּי:

פסוק לו

אֶשָּׂאֶנּוּ. לִכְתּוֹב אֶת סְפָרִי:

אֶעֶנְדֶנּוּ. אֶקְשְׁרֶנּוּ לְסֵפֶר עֲטָרוֹת לִי:

פסוק לז

מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנּוּ. לְאוֹתוֹ הָאִישׁ:

פסוק לח

אִם עָלַי אַדְמָתִי תִזְעָק. עַל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעַשְׂרוֹת, שֶׁלֹּא הוֹצֵאתִי מַעַשְׂרוֹת כָּרָאוּי:

וְיַחַד תְּלָמֶיהָ יִבְכָּיוּן. שֶׁחָרַשְׁתִּי בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּיו (דברים כב:י):

פסוק לט

בְּלִי כָסֶף. לִשְׂכֹּר שְׂכִירִים וּלְעָשְׁקָם. דָּבָר אַחֵר: זֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, דִּכְתִיב ״וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ״ (דברים יד:כה):

וְנֶפֶשׁ בְּעָלֶיהָ. אָרִיס הָעוֹבֵד בָּהּ:

פסוק מ

בָּאְשָׁה. (דָּבָר מַבְאִישׁ) כְּמוֹ ״בְּאוּשִׁים״ (ישעיה ה:ב). וְאִם לֹא עָשִׂיתִי כֵּן תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ. תָּנָא רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: לִמֶּדְתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ: שָׂדֶה שֶׁמַּעֲלָה חוֹחִים, יָפֶה לְזוֹרְעָהּ חִטִּים, שֶׁמַּעֲלָה בְּאוּשִׁים יָפֶה לְזוֹרְעָהּ שְׂעוֹרִים. כָּךְ הוּא בַּיַּלְקוּט (ילקוט שמעוני איוב תתקיח). וּמַה טַּעַם? תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ:

תַּמּוּ וְגוֹ׳. עַד כָּאן הוּא חוֹזֵר וּמִתְנַבֵּא כַּמָּה נְבוּאוֹת, וְאַתְּ אוֹמֵר תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב? אֶלָּא כָּךְ אוֹמֵר אִיּוֹב: אִם לֹא עָשִׂיתִי כֵן, יִתַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב, וְאַל יְהִי פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר לְפָנֶיךָ ״בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ״ (דברים כו:יג). כָּךְ רָאִיתִי בַּפְּסִיקְתָּא בְּפָרָשַׁת ׳עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר׳ (דברים יד:כב) מְפֹרָשׁ כֵּן, מִן הַפְּסוּקִים הָאֵלּוּ:

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה