רש"י על איוב· רש״י
פרק כז · פסוק י
אִם עַל שַׁדַּי יִתְעַנָּג. כֶּפֶל הַתְּמִיהָה הִיא, כְּכָל הַתְּמִיהוֹת הַכְּפוּלוֹת; שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹנָה בְּה״א וְהַשְּׁנִיָּה בְּאִם, כְּמוֹ ״הֲיְרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים״ (עמוס ו:יב), ״הֲיֵשׁ בִּלְשׁוֹנִי עַוְלָה וְאִם חִכִּי לֹא יָבִין הַוּוֹת״ (איוב ו:ל). אַף כָּאן: הַצַּעֲקָתוֹ יִשְׁמַע אֵל אִם עַל שַׁדַּי יִתְעַנָּג?! שֶׁמָּא, אוֹ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע חָנֵף, יָכוֹל הוּא לְהִתְעַנֵּג וְלִסְמֹךְ עַל יְשׁוּעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִקְרֹא אֵלָיו בְּעֵת צָרָתוֹ?! בִּתְמִיהָה: