רש"י על איוב· רש״י
פרק כז
פסוק א
וַיֹּסֶף. עָמְדוּ רֵיעָיו מֵעֲנוֹת, כַּאֲשֶׁר הוֹכִיחָם אֱלִיהוּא ״כִּי עָמְדוּ וְלֹא עָנוּ עוֹד״ (איוב לב:טז):
פסוק ב
חַי אֵל. שְׁבוּעָה הִיא, כִּי בֶּאֱמֶת הֵסִיר אֶת מִשְׁפָּטִי. וּמִכָּאן דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ (סוטה כז:), שֶׁמֵּאַהֲבָה עָבַד אִיּוֹב אֶת הַמָּקוֹם: אֵין אָדָם נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ אֶלָּא אִם כֵּן אוֹהֵב אֶת הַמֶּלֶךְ:
פסוק ה
אִם אַצְדִּיק אֶתְכֶם. אִם אוֹמַר: הַדִּין עִמָּכֶם לְחַיְּבֵנִי:
לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי. לֹא אוֹדֶה לְדִבְרֵיכֶם, לוֹמַר שֶׁאֵינִי תָּם:
פסוק ו
בְּצִדְקָתִי הֶחֱזַקְתִּי. לוֹמַר שֶׁאֲנִי צַדִּיק:
לֹא יֶחֱרַף לְבָבִי. אוֹתִי מִיָּמַי – מִכָּל דֶּרֶךְ וּמִדָּה שֶׁנָּהַגְתִּי בְּיָמַי, וְעַל כָּרְחוֹ יְהִי כְּרָשָׁע אוֹיְבִי:
פסוק ח
כִּי מַה תִּקְוַת חָנֵף. כִּי לָמָּה אֶהְיֶה רָשָׁע וְגַזְלָן? מַה סוֹפוֹ שֶׁל רָשָׁע הַגּוֹזֵל מָמוֹן?
כִּי יֵשֶׁל. כִּי יַשְׁלִיךְ הַמָּקוֹם אֶת נַפְשׁוֹ מֵעָלָיו, לְשׁוֹן ״שַׁל נַעַלְךָ״ (שמות ג:ה) ״וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל״ (דברים יט:ה):
פסוק י
אִם עַל שַׁדַּי יִתְעַנָּג. כֶּפֶל הַתְּמִיהָה הִיא, כְּכָל הַתְּמִיהוֹת הַכְּפוּלוֹת; שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹנָה בְּה״א וְהַשְּׁנִיָּה בְּאִם, כְּמוֹ ״הֲיְרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים״ (עמוס ו:יב), ״הֲיֵשׁ בִּלְשׁוֹנִי עַוְלָה וְאִם חִכִּי לֹא יָבִין הַוּוֹת״ (איוב ו:ל). אַף כָּאן: הַצַּעֲקָתוֹ יִשְׁמַע אֵל אִם עַל שַׁדַּי יִתְעַנָּג?! שֶׁמָּא, אוֹ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע חָנֵף, יָכוֹל הוּא לְהִתְעַנֵּג וְלִסְמֹךְ עַל יְשׁוּעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִקְרֹא אֵלָיו בְּעֵת צָרָתוֹ?! בִּתְמִיהָה:
פסוק יא
אוֹרֶה אֶתְכֶם. מָה הַמִּדָּה שֶׁבְּיַד אֵל, וְדֶרֶךְ אֲשֶׁר עִם שַׁדַּי לֹא אֲכַחֵד. כְּמוֹ ״כִּי יָדַע דֶּרֶךְ עִמָּדִי״ (איוב כג:י):
פסוק יב
כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם. שֶׁזֶּה חֵלֶק אָדָם רָשָׁע:
וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ. לִהְיוֹת רְשָׁעִים וַחֲנֵפִים:
פסוק יד
אִם יִרְבּוּ בָנָיו לְמוֹ חָרֶב. יִרְבּוּ וְיָמוּתוּ בְּיִסּוּרִים וְתַחֲלוּאִים, עַד כִּי יִשְׂמְחוּ אַלְמְנוֹתָיו בְּמִיתָתָן, וְלֹא תִבְכֶּינָה:
פסוק יז
(וְכֶסֶף נָקִי. כַּסְפּוֹ שֶׁל רָשָׁע לְנָקִי יְחַלְּקֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא):
פסוק יח
בָּנָה כְעָשׁ. כְּתוֹלַע הַבּוֹנֶה חוֹר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם, וּכְסֻכָּה שֶׁעָשָׂה נוֹצֵר הַתְּאֵנָה (משלי כז:יח) וְהַכֶּרֶם, שֶׁאֵינָהּ שֶׁל קַיָּמָא. (עִנְיָן אַחֵר: נוֹצֵר הַכֶּרֶם – שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמְרָהּ בְּכָל עֵת. זֶה שָׁמַעְתִּי (סא״א).)
פסוק יט
עָשִׁיר יִשְׁכַּב. יָמוּת בְּעָשְׁרוֹ, וּפְעָמִים שֶׁלֹּא יֵאָסֵף לִקְבוּרָה:
פסוק כ
בַּלָּהוֹת. שֵׁדִים:
גְּנָבַתּוּ סוּפָה. וְתַשְׁלִיכֵהוּ לִדְרָאוֹנִים:
פסוק כב
וְיַשְׁלֵךְ עָלָיו. הַמַּשְׁלִיךְ עָלָיו רָעָה, וְלֹא יַחְמֹל:
מִיָּדוֹ. שֶׁל רָשָׁע וּמִכֹּחוֹ וּמִמְּקוֹמוֹ:
בָּרוֹחַ יִבְרָח. בֶּן עֲצָתוֹ שֶׁהָיָה מְסַיְּעוֹ בַּתְּחִלָּה, יִבְרַח מֵעֲזוֹר יָדוֹ בִּשְׁעַת כִּשְׁלוֹנוֹ. כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה חַרְבוֹנָה לְהָמָן (מגילה טז.):
פסוק כג
יִשְׂפֹּק עָלֵימוֹ כַפֵּימוֹ. הַיּוֹדְעִים (אוֹתוֹ) לְפָנִים, וְעַתָּה רוֹאִים בְּשִׁבְרוֹ: