רש"י על איוב· רש״י
פרק כד · פסוק כה
וְאִם לֹא אֵפוֹ. כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי, יָבֹא אֶחָד מִכֶּם וְיַכְזִיבֵנִי:
וְיָשֵׂם לְאַל מִלָּתִי. שֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר אַחֲרָיו לָדַעַת מִדּוֹתָיו, שֶׁמַּאֲרִיךְ אַף לָרְשָׁעִים. וְאֶת אוֹהֲבָיו, כְּמוֹנִי הוּא מְיַסֵּר וְאֵינוֹ מְמִיתָן; כְּמוֹ שֶׁקּוֹבֵל ״כִּי לֹא נִצְמַתִּי מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ״ (איוב כג:יז). וְאֵלּוּ שֶׁ״גְּבוּלוֹת יַשִּׂיגוּ״ (איוב כד:ב), וְכָל אֵלֶּה עָשׂוּ, לֹא הֻכּוּ בְּיִסּוּרִין: