רש"י על איוב· רש״י
פרק כד · פסוק ה
הֵן פְּרָאִים. הַפְּרָאִים שֶׁהֵם לִמּוּדֵי מִדְבָּר (ירמיהו ב:כד), לֶאֱרֹב אֶת הָעוֹבְרִים:
יָצְאוּ בְּפָעֳלָם. יָצְאוּ לִמְלַאכְתָּן, וּמַה הִיא הַפְּעֻלָּה? מְשַׁחֲרֵי לַטָּרֶף. מְבַקְּשִׁים לִטְרוֹף:
עֲרָבָה לוֹ לֶחֶם לַנְּעָרִים. לִמְשָׁרְתָיו וּנְעָרָיו שֶׁל רָשָׁע, הָעֲרָבָה וְהַמִּדְבָּר הָוֶה לוֹ לֶחֶם לְצָרְכָּם, שֶׁמִּשָּׁם הוּא חוֹטֵף וְאוֹכֵל וְגוֹזֵל מַה שֶּׁהֵם אוֹכְלִים:
לַנְּעָרִים. הֵם הַהוֹלְכִים אִתּוֹ לִגְזוֹל, כְּמוֹ ״רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים״ (בראשית יד:כד):