רש"י על איוב· רש״י
פרק כג
פסוק ב
(מענה איוב):
גַּם הַיּוֹם. אַחַר כָּל תַּנְחוּמִין הַלָּלוּ:
מְרִי שִׂיחִי. בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד, כִּי אֵין תַּנְחוּם בְּדִבְרֵיכֶם:
יָדִי כָּבְדָה. מַכַּת נִגְעִי תַּקִּיפָה יוֹתֵר מֵאַנְחָתִי; שֶׁאֵינִי קוֹבֵל וְצוֹעֵק לְפִי מַכָּתִי:
פסוק ג
וְאֶמְצָאֵהוּ. לְשׁוֹפְטִי:
תְּכוּנָתוֹ. מְכוֹן כִּסְאוֹ:
פסוק ד
מִשְׁפָּט. הוֹכָחַת דְּבָרִים:
פסוק ה
(אֵדְעָה מִלִּים יַעֲנֵנִי. וְגַם אִם יִסְתֹּם אוֹתִי מִלְּדַבֵּר לְפָנָיו, שֶׁמָּא יְדַבֵּר הוּא עִמִּי, וְאֵדְעָה מִלִּים יַעֲנֵנִי רַבִּי תַּנְחוּמָא (תנחומא, בראשית יג)):
פסוק ו
הַבְּרָב כֹּחַ. דְּבָרִים וְתוֹכָחוֹת שֶׁל חֲטָאָיו יָרִיב עִמָּדִי:
לֹא אַךְ. מַכָּה וּכְפִיָּה. לֹא יָשִׂים בִּי אָכְפּוֹ וְאֵימָתוֹ. (וְעוֹד יִפָּתֵר:) לֹא אַךְ הוּא יָשִׂים בִּי, כִּי לֹא יָשִׂים בִּי אַךְ הָרִיב שֶׁל תּוֹכַחַת פְּשָׁעַי, וְלֹא תְשׂוּמוֹת עֲלִילוֹת:
פסוק ז
שָׁם. בִּמְקוֹם רִיבֵנוּ:
יָשָׁר. כֹּשֶׁר מִפְעֲלוֹתַי יְהֵא נוֹכָח וְנִגְלֶה וְנִרְאֶה עִמּוֹ, לְפָנָיו:
נוֹכָח. מוּכָח, וְשָׁם אֲפַלְּטָה לָנֶצַח – כִּי לֹא יִמְצָא בִי עָוֹן:
פסוק ח
הֵן קֶדֶם. לְמַעְלָה הוּא חוֹזֵר, לְמִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְגוֹ׳:
קֶדֶם. מִזְרָח, שֶׁנֶּאֱמַר ״קֵדְמָה מִזְרָחָה״ (שמות כז:יג):
אָחוֹר. מַעֲרָב. הוֹאִיל וְהַמִּזְרָח – קִדְמַת עוֹלָם, נִמְצָא הַמַּעֲרָב – אֲחוֹרָיו שֶׁל עוֹלָם:
פסוק ט
שְׂמֹאל. צָפוֹן:
בַּעֲשׂוֹתוֹ. כְּשֶׁבְּרָאוֹ, לֹא עָשָׂה מְקוֹם כִּסְאוֹ שָׁם שֶׁאֶרְאֶנּוּ שָׁם:
אָחַז. תַּרְגּוּם שֶׁל ״אֶרְאֶה״ (בראשית כא:טז). וְתֵדַע, שֶׁהַטַּעַם תַּחַת הָאָלֶ״ף; וְאִם לְשׁוֹן אֲחִיזָה הוּא, הָיָה טַעֲמוֹ מִלְּרַע, תַּחַת הַחֵי״ת:
יַעְטֹף יָמִין. כִּסָּה פְּנֵי הַדָּרוֹם בְּפָנָיו, לְמַעַן לֹא אֶרְאֶנּוּ:
פסוק י
כִּי יָדַע דֶּרֶךְ וְגוֹ׳. אֲשֶׁר עִמָּדִי מַהוּ, לְפִיכָךְ אֵינוֹ בָּא לָרִיב עִמָּדִי:
בְּחָנַנִי וְגוֹ׳. אֲשֶׁר כַּזָּהָב אֵצֵא אִם יָרִיב עִמָּדִי:
פסוק יא
בְּאֲשׁוּרוֹ. בְּמַעְגָּלוֹ, כְּמוֹ ״אִם תִּטֶּה אֲשׁוּרִי״ (איוב לא:ז), ״כּוֹנֵן אֲשׁוּרָיו״ (תהלים מ:ג):
וְלֹא אָט. אֵינִי רָגִיל לִנְטוֹת:
פסוק יב
מֵחֻקִּי צָפַנְתִּי אִמְרֵי פִיו. יוֹתֵר מֵחֻקֵּי מְזוֹנוֹתַי הָיִיתִי זָרִיז לִצְפֹּן אִמְרֵי פִיו, כְּמוֹ ״לֶחֶם חֻקִּי״ (משלי ל:ח) – מְזוֹנוֹתַי:
פסוק יג
וְהוּא. לְפִי שֶׁהוּא יָחִיד בָּעוֹלָם, וְיוֹדֵעַ דַּעְתָּן וּמַחֲשַׁבְתָּן שֶׁל בְּרִיּוֹת וּמַה יֵּשׁ לָהֶם לְדַבֵּר לְפָנָיו, לְפִיכָךְ תְּשׁוּבוֹת מוּכָנוֹת לְפָנָיו:
וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ. לְפִיכָךְ נַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ:
פסוק יד
כִּי יַשְׁלִים חֻקִּי. יָדַעְתִּי כִּי לֹא יָשִׁיב יָדוֹ עַד אֲשֶׁר יַשְׁלִים חֹק גְּזֵרוֹתָיו – פֻּרְעָנִיּוֹת אֲשֶׁר גָּזַר עָלַי:
וְכָהֵנָּה רַבּוֹת עִמּוֹ. כִּי כָהֵנָּה רַבּוֹת עָשָׂה:
פסוק טו
עַל כֵּן. שֶׁאֵינוֹ גּוֹמֵל לָאָדָם כְּפִי דְרָכָיו:
מִפָּנָיו אֶבָּהֵל. וּכְשֶׁאֶתְבּוֹנֵן בִּדְרָכָיו, אֶפְחַד מִמֶּנּוּ:
פסוק יז
כִּי לֹא נִצְמַתִּי מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ. בָּזֹאת אֲנִי נִבְהָל, כִּי לֹא נִצְמַתִּי לַחֲלוּטִין וּצְמִיתוּת קֶבֶר מִפְּנֵי הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה הַבָּא עָלַי; וְכֵן לֹא כִסָּה מִפָּנַי אֶת הָאֹפֶל הַזֶּה עַד מוֹתִי:
וּמִפָּנַי כִּסָּה אֹפֶל. עַל כִּי לֹא שֶׁבְּרֹאשׁ הַפָּסוּק, חוֹזֵר: