רש"י על איוב· רש״י
פרק כב
פסוק ב
(מענה אליפז):
הַלְאֵל יִסְכָּן גָּבֶר. הַלְצֹרֶךְ וּלְהַנָּאַת הַיּוֹצֵר יוֹעִיל גֶּבֶר וְיֵהָנֶה, כַּאֲשֶׁר יְלַמֵּד דַּעַת אֶל הַבְּרִיּוֹת, וְחָכְמָה? יִסְכָּן הָרִאשׁוֹן – לְשׁוֹן הֲנָיָה, כְּמוֹ ״וַתְּהִי לוֹ סֹכֶנֶת״ (מלכים א א:ב); וְהַשֵּׁנִי – לְשׁוֹן לִמּוּד, כְּמוֹ ״הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי״ (במדבר כב:ל). וְגַם הָרִאשׁוֹן יִתָּכֵן לִהְיוֹת נִפְתָּר לְשׁוֹן לִמּוּד: הַלְטוֹבַת הַיּוֹצֵר וּלְצָרְכּוֹ יִלְמַד גֶּבֶר כַּאֲשֶׁר יִלְמַד הַשְׂכֵּל?
פסוק ג
הַחֵפֶץ לְשַׁדַּי. כְּמוֹ ״כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו״ (איוב כא:כא)? הַהֲנָאָה וַחֲשָׁשׁ לוֹ, אִם תַּצְדִּיק מַעֲשֶׂיךָ בְּהִתְוַכֵּחַ לְפָנָיו, שֶׁיָּבֹא עִמְּךָ לְהִתְוַכֵּחַ בִּדְבָרֶיךָ?
וְאִם בֶּצַע. מָמוֹן לוֹ, אִם תַּתֵּם דְּרָכֶיךָ?
פסוק ד
הֲמִיִּרְאָתְךָ יוֹכִיחֶךָ. אוֹ אִם מִיִּרְאָה שֶׁיִּירָא מִפָּנֶיךָ יָבֹא וְיִתְוַכַּח עִמְּךָ?
פסוק ה
הֲלֹא. יוֹדֵעַ הוּא כִּי רָעָתְךָ רַבָּה:
פסוק ח
וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ. בִּתְמִיהַּ וְכִי מֵחֲמַת שֶׁהָיִיתָ גָּדוֹל תִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ? כְּלוּם הוּא רָאוּי לְהִתְקַיֵּם?
יֵשֶׁב בָּהּ. יַאֲרִיךְ בָּהּ, כְּמוֹ ״וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ״ (דברים א:מו):
פסוק יא
אוֹ חֹשֶׁךְ לֹא תִרְאֶה. כְּלוֹמַר: לֹא תִתֵּן עֵינֶיךָ וּבִטְחוֹנְךָ בַּכֹּחַ, לֵאמֹר:
פסוק יב
הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם. וְלֹא יַשְׁפִּיל לִרְאוֹת:
וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי רָמּוּ. כְּמוֹ ״וּרְאֵה עָנְיִי״ שֶׁבְּסוֹף מַעֲנֶה הַחֲמִישִׁי (איוב י:טו), כְּלוֹמַר: וְנוֹתֵן אַתָּה עַיִן בְּרֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי רָמּוּ. וּבִשְׁבִיל כָּךְ אָמַרְתָּ:
פסוק יג
מַה יָּדַע אֵל. בְּמַעֲשֵׂה הַחֹשֶׁךְ?
הֲבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט. הַכְּנֶגֶד הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה יִרְאֶה וְיִשְׁפּוֹט? הִנֵּה:
פסוק יד
עָבִים סֵתֶר. לְפָנָיו וְלֹא יוּכַל לִרְאוֹת:
וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ. וְלֹא יֵדַע אֶת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ:
חוּג. עוֹגֶל מְחוּגַת שָׁמַיִם, כְּמוֹ ״וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ״ (ישעיהו מד:יג). קוֹמְפָּ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק טו
הָאֹרַח עוֹלָם. הַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר מֵאָז:
תִּשְׁמֹר. שָׁמַרְתָּ בְּלִבְּךָ, לִזְכּוֹר מַה נִּהְיְיתָה בָּהֶם?
פסוק טז
קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת. נִגְזְרוּ בְּלֹא עִתָּם:
נָהָר וְגוֹ׳. וְנָהָר שֶׁל מַבּוּל אוֹ גָּפְרִית וָאֵשׁ שֶׁל סְדוֹם (בראשית יט:כד), הוּצַק בִּיסוֹדָם:
פסוק כ
אִם לֹא נִכְחַד קִימָנוּ. הֲתִשְׁמֹר וְרָאִיתָ אִם לֹא נִכְחַד יְקוּמָם?
קִימָנוּ. כְּמוֹ קוֹמָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַדּוֹר, כְּמוֹ ״בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ״ (הושע יב:ה) – כְּמוֹ ׳עִמּוֹ׳:
וְיִתְרָם. גַּאֲוָתָם:
אָכְלָה אֵשׁ. בְּרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ. רַבִּי תַּנְחוּמָא דָּרַשׁ (תנחומא, נח י), שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי קוֹמָה, וְלֹא מֵתוּ בַּתְּהוֹמוֹת, וּבָאוּ עֲלֵיהֶם רוֹתְחִין מִלְמַעְלָה; וְזֶה יִתְרָם – קִימָה יְתֵרָה שֶׁלָּהֶם, כָּךְ שָׁמַעְתִּי:
פסוק כא
הַסְכֶּן. לְמוֹד לִהְיוֹת עִמּוֹ שָׁלֵם:
וּשְׁלָם. וְתִהְיֶה שָׁלֵם וְלֹא תֶחְסַר בָּהֶם בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
תְּבוֹאַתְךָ טוֹבָה. תְּבוֹאֲךָ טוֹבָה:
פסוק כד
וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר. עַל אֲשֶׁר תָּשׁוּב אֵלָיו, תָּשִׁית עַל הָאָרֶץ חֹסֶן וּמִבְצָרִים:
וּבְצוּר נְחָלִים. הַסְּלָעִים גְּבוֹהִים שֶׁבַּנְּחָלִים עֲמוּקִים יִהְיֶה לְךָ אֹסֶף צְבִירַת אוֹפִיר – הִיא סְגֻלַּת מְלָכִים, שֶׁהָיוּ מְסַגְּלִים וְאוֹצְרִים זָהָב הַבָּא מֵאוֹפִיר:
פסוק כה
וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ. אִם שַׁדַּי זֶה קֹדֶשׁ תָּמַהְתִּי עַל פִּתְרוֹנוֹ, שֶׁמַּשְׁמָעוֹ קְלָלָה שֶׁיִּמָּנֶה עִם אוֹיְבָיו כְּמוֹ ״וְאַתְּ הָיִית בְּעֹכְרָי״ (שופטים יא:לה) עִם עוֹכְרָי. וְעַל יְדֵי צֹרֶךְ נְדוּנֶנּוּ מִן הַמִּקְרָאוֹת חֲסֵרִים (כְּמוֹ וְהָיָה שַׁדַּי שׁוֹפֵט בְּצָרִיךְ, וְאִם נוּכַל לְאָמְרוֹ חוֹל לְשׁוֹן דַּיָּן וְחֹסֶן זֶה פִּתְרוֹנוֹ) וְהָיָה חֹסֶן מִבְצָרֶיךָ כְּמוֹ וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר כְּלוֹמַר הוֹן עָתֵק תִּהְיֶה נִבְצָר. וּלְפִי הָעִנְיָן כֵּן פִּתְרוֹנוֹ שֶׁהֲרֵי סוֹפוֹ מוֹכִיחוֹ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ לְשׁוֹן חֹסֶן כְּמוֹ ״וְתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ״ (במדבר כג:כב):
פסוק כו
וְתִשָּׂא אֶל אֱלוֹהַּ פָּנֶיךָ. לֹא תָבֹא לְהָרִים פָּנֶיךָ אֶלָּא לִשְׁאוֹל צְרָכֶיךָ הֵימֶנּוּ:
פסוק כז
וּנְדָרֶיךָ תְשַׁלֵּם. מֻבְטָח אַתָּה, שֶׁיֵּרָצוּ קָרְבְּנוֹת תַּשְׁלוּמֵי נְדָרֶיךָ:
פסוק כח
וְיָקָם לָךְ. כְּמוֹ וְיָקוּם לָךְ:
פסוק כט
כִּי הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה. וְאִם רוֹאֲךָ דּוֹרֵךְ שָׁפָל, תֹּאמַר בְּהַבְטָחָה לְהַגְבִּיהוֹ, וְיִגְבַּהּ:
וְשַׁח עֵינַיִם. בַּצָּרָה הַבָּאָה (אֵלָיו) בַּעֲוֹנוֹ:
יוֹשִׁעַ. אוֹתוֹ אֱלוֹהַּ בְּיָדְךָ וּבִתְפִלָּתְךָ:
פסוק ל
יְמַלֵּט אִי נָקִי. אֵין נָקִי, כְּמוֹ ״אִי כָבוֹד״ (שמואל א ד:כא) – אֵין כָּבוֹד, וְכֵן ״וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר״ (משלי לא:ד) – אֵין שֵׁכָר, אֵין נָאֶה לָהֶם שִׁכְרוּת. שְׁלָשְׁתָּן חִבְּרָם מְנַחֵם בְּמַחֲלֹקֶת אַחַת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן שְׁתֵּי תֵיבוֹת, מְפָרְשִׁין כֵּן: וְנִמְלַט אֶת אִי נָקִי בְּבֹר כַּפֶּיךָ, וְכֵן שָׁמַעְתִּי. לָשׁוֹן אַחֵר שָׁמַעְתִּי, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים מִפִּי רַבִּי יַעֲקֹב, שֶׁהוּא לְשׁוֹן אָדָם הַשָּׁרוּי בְּצַעַר וּבַאֲנָקָה, וְהַיּוֹ״ד יְתֵרָה בַּתֵּיבָה, כְּמוֹ ״הַיֹּשְׁבִי בַשָּׁמָיִם״ (תהלים קכג:א). אֲבָל לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּי הָרַב: