רש"י על איוב· רש״י
פרק כב · פסוק כה
וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ. אִם שַׁדַּי זֶה קֹדֶשׁ תָּמַהְתִּי עַל פִּתְרוֹנוֹ, שֶׁמַּשְׁמָעוֹ קְלָלָה שֶׁיִּמָּנֶה עִם אוֹיְבָיו כְּמוֹ ״וְאַתְּ הָיִית בְּעֹכְרָי״ (שופטים יא:לה) עִם עוֹכְרָי. וְעַל יְדֵי צֹרֶךְ נְדוּנֶנּוּ מִן הַמִּקְרָאוֹת חֲסֵרִים (כְּמוֹ וְהָיָה שַׁדַּי שׁוֹפֵט בְּצָרִיךְ, וְאִם נוּכַל לְאָמְרוֹ חוֹל לְשׁוֹן דַּיָּן וְחֹסֶן זֶה פִּתְרוֹנוֹ) וְהָיָה חֹסֶן מִבְצָרֶיךָ כְּמוֹ וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר כְּלוֹמַר הוֹן עָתֵק תִּהְיֶה נִבְצָר. וּלְפִי הָעִנְיָן כֵּן פִּתְרוֹנוֹ שֶׁהֲרֵי סוֹפוֹ מוֹכִיחוֹ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ לְשׁוֹן חֹסֶן כְּמוֹ ״וְתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ״ (במדבר כג:כב):