רש"י על איוב· רש״י
פרק כב · פסוק כ
אִם לֹא נִכְחַד קִימָנוּ. הֲתִשְׁמֹר וְרָאִיתָ אִם לֹא נִכְחַד יְקוּמָם?
קִימָנוּ. כְּמוֹ קוֹמָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַדּוֹר, כְּמוֹ ״בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ״ (הושע יב:ה) – כְּמוֹ ׳עִמּוֹ׳:
וְיִתְרָם. גַּאֲוָתָם:
אָכְלָה אֵשׁ. בְּרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ. רַבִּי תַּנְחוּמָא דָּרַשׁ (תנחומא, נח י), שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי קוֹמָה, וְלֹא מֵתוּ בַּתְּהוֹמוֹת, וּבָאוּ עֲלֵיהֶם רוֹתְחִין מִלְמַעְלָה; וְזֶה יִתְרָם – קִימָה יְתֵרָה שֶׁלָּהֶם, כָּךְ שָׁמַעְתִּי: