רש"י על איוב· רש״י
פרק כא · פסוק יט
אֱלוֹהַּ יִצְפֹּן לְבָנָיו אוֹנוֹ. בִּתְמִיהַּ: וְכִי מִדָּה הִיא? שֶׁכֵּן זֶה הִרְשִׁיעַ כָּל יָמָיו, וִיהֵא בְּשָׁלוֹם וְיָמוּת בְּשָׁלוֹם, וְאוֹנוֹ – וְרִשְׁעוֹ יִצְפֹּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו, לִלְקוֹת לָהֶם?!
יְשַׁלֵּם אֵלָיו וְיֵדָע. שֶׁבַח הוּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיְּשַׁלֵּם לָרָשָׁע עַצְמוֹ גְּמוּלוֹ, וְיָבִין שֶׁהִרְשִׁיעַ לַעֲשׂוֹת: