רש"י על איוב· רש״י
פרק כ · פסוק כא
אֵין שָׂרִיד לְאָכְלוֹ. לֹא שִׁיֵּר מִמַּאֲכָלוֹ לְחַלֵּק לַעֲנִיִּים:
עַל כֵּן לֹא יָחִיל טוּבוֹ. לֹא יַצְלִיחַ, כְּמוֹ ״יָחִילוּ דְרָכָיו״ (תהלים י:ה). וּבְאַנְשֵׁי סְדוֹם מְדַבֵּר, שֶׁהָיָה עֵינֵיהֶם צָרָה בָּאוֹרְחִים, כִּי כֵּן הֵעִיד עַל סְדוֹם ״גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְגוֹ׳ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה״ (יחזקאל טז:מט). וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (סנהדרין צב.): אֵין שָׂרִיד לְאָכְלוֹ. לֹא הִשְׁרָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, כְּמוֹ ״וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה׳ קוֹרֵא״ (יואל ג:ה):