רש"י על איוב· רש״י
פרק כ
פסוק ב
(מענה צופר):
שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי. מַחְשְׁבוֹתַי יְשִׁיבוּנִי מַעֲנֶה לְפִי, וּבַעֲבוּר שֶׁאֲנִי חָשׁ וְשׁוֹתֵק וְשַׂמְתִּי בִי שְׁתִיקוֹתַי יְשִׁיבוּנִי סְעִיפַי לַעֲנוֹת. אֲנִי שׁוֹמֵעַ מִמְּךָ יִסּוּרֵי כְלִמָּתִי, שֶׁאַתָּה תַכְלִימֵנִי, וְעַל כֵּן דְּבַר רוּחַ יַעֲנֵנִי מִבִּינָתִי לַהֲשִׁיבְךָ:
חוּשִׁי. שְׁתִיקוּתִי, כְּמוֹ ״עֵת לַחֲשׁוֹת״ (קהלת ג:ז):
פסוק ד
הֲזֹאת. תֵּימַהּ: הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מִדָּה הַמְהַלֶּכֶת עַל פְּנֵי כָּל הַדּוֹרוֹת מִנִּי עַד?
פסוק ה
כִּי רִנְנַת רְשָׁעִים. כָּל יְמֵי הֱיוֹתָהּ, מִקָּרוֹב בָּאָה וְלֹא לְאֹרֶךְ יָמִים עוֹמֶדֶת:
וְשִׂמְחַת חָנֵף עֲדֵי רָגַע. בִּזְמַן מוּעָט תִּכְלֶה:
פסוק ו
שִׂיאוֹ. גָּבְהוֹ:
פסוק ז
כְּגֶלְלוֹ. גָּלָל שֶׁל רְעִי:
פסוק ח
וְלֹא יִמְצָאוּהוּ. יוֹדְעָיו:
פסוק ט
שְׁזָפַתּוּ. רָאֲתָהוּ:
פסוק י
בָּנָיו יְרַצּוּ דַלִּים. עַל אַנְשֵׁי סְדוֹם נֶאֱמַר מַעֲנֶה זוֹ, שֶׁהָיוּ גַּזְלָנִים וְאַכְזָרִים עַל עֲנִיִּים:
וְיָדָיו תָּשֵׁבְנָה. חֲמַס כַּפָּיו:
אוֹנוֹ. כֹּחַ אָנְסוֹ:
פסוק יא
עַצְמוֹתָיו מָלְאוּ עֲלוּמָיו. כֹּחַ נַעֲרוּתָיו:
וְעִמּוֹ עַל עָפָר תִּשְׁכָּב. כִּי יָמוּת פִּתְאוֹם עִם כֹּחוֹ:
פסוק יב
אִם תַּמְתִּיק. כָּךְ וֶסְתּוֹ שֶׁל רָשָׁע: אִם תַּמְתִּיק בְּפִיו רָעָה וְאֵינוֹ רוֹאֶה לָהּ עַתָּה שָׁעָה שֶׁתָּחוּל, יַכְחִידֶנָּה תַּחַת לְשׁוֹנוֹ, עַד בֹּא הָעֵת שֶׁתַּצְלִיחַ:
פסוק יד
לַחְמוֹ בְּמֵעָיו. בְּיוֹם אֵידוֹ נֶהְפַּךְ לִמְרוֹרוֹת פְּתָנִים:
פסוק טו
חַיִל. מָמוֹן:
פסוק טז
אֶפְעֶה. נָחָשׁ שָׂרָף:
פסוק יז
בִּפְלַגּוֹת נַהֲרֵי נַחֲלֵי. גַּן עֵדֶן הַמְּתוּקִין כִּדְבַשׁ וְחֶמְאָה:
פסוק יח
מֵשִׁיב יָגָע. הַגֶּזֶל שֶׁגָּזַל:
כְּחֵיל תְּמוּרָתוֹ. כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה תְּמוּרָתוֹ לְ״חֵיל״, נְכָסִים גְּדוֹלִים, אָז יְבִיאֵהוּ חִסָּרוֹן:
וְלֹא יַעֲלֹס. בּוֹ, וְכֵן ״יַעֲלֹז״ (תהלים צו:יב) וְכֵן ״יַעֲלֹץ״ (דברי הימים א טז:לב) שְׁלָשְׁתָּן מִתְחַלְּפוֹת:
פסוק יט
כִּי רִצַּץ עָזַב דַּלִּים. לְאַחַר שֶׁרִצַּץ אֶת דַּלִּים, עָזַב הַדַּלִּים וְנִטְרַד מִן הָעוֹלָם וְהָלַךְ לוֹ, וְהֵם חוֹזְרִים וְגוֹבִים מִמֶּנּוּ גְּזֵלוֹתָיו:
כִּי רִצַּץ. כְּשֶׁרִצַּץ; כְּמוֹ ״כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי״ (שמות יח:טז) – כְּשֶׁיִּהְיֶה לָהֶם:
פסוק כ
כִּי לֹא יָדַע. אֶת בִּטְנוֹ מֵעוֹלָם שָׁלֵיו, בִּטְנוֹ אוֹמֵר לוֹ תָּמִיד: גְּזוֹל וְהָבֵא לְמַלְּאֵנִי! וְעַל כֵּן בַּחֲמוּדוֹ. בִּבְשַׂר יוֹפִי חֶמְדָּתוֹ:
לֹא יְמַלֵּט. כִּי יְהֵא פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ, וְדוֹמֶה לוֹ ״וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ״ (תהילים לט:יב):
פסוק כא
אֵין שָׂרִיד לְאָכְלוֹ. לֹא שִׁיֵּר מִמַּאֲכָלוֹ לְחַלֵּק לַעֲנִיִּים:
עַל כֵּן לֹא יָחִיל טוּבוֹ. לֹא יַצְלִיחַ, כְּמוֹ ״יָחִילוּ דְרָכָיו״ (תהלים י:ה). וּבְאַנְשֵׁי סְדוֹם מְדַבֵּר, שֶׁהָיָה עֵינֵיהֶם צָרָה בָּאוֹרְחִים, כִּי כֵּן הֵעִיד עַל סְדוֹם ״גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְגוֹ׳ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה״ (יחזקאל טז:מט). וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (סנהדרין צב.): אֵין שָׂרִיד לְאָכְלוֹ. לֹא הִשְׁרָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, כְּמוֹ ״וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה׳ קוֹרֵא״ (יואל ג:ה):
פסוק כב
בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ. בְּהִתְמַלְּאוֹת תַּאֲוַת לִבּוֹ דַּי, אָז יֵצֶר לוֹ. תָּבֹא עָלָיו צָרָה:
סִפְקוֹ. לְשׁוֹן דֵּי, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן: ״כַּד סְפִיקוּ גַמְלַיָּא״ (אונקלוס בראשית כד:כב), ״וּמָצָא לָהֶם״ (במדבר יא:כב): ״הֲיִסְפְּקוּן״ (תרגום אונקלוס):
כָּל־יַד עָמֵל תְּבוֹאֶנּוּ. תֶּחֱזַק עָלָיו וְתָצַר יַד עֲנִיִּים:
פסוק כג
יְהִי לְמַלֵּא בִטְנוֹ יְשַׁלַּח בּוֹ חֲרוֹן אַפּוֹ. שְׁלִיחוּת חֲרוֹן אַפּוֹ יְהִי לְמַלֵּא בִטְנוֹ. וְאֵין זֶה לְשׁוֹן קְלָלָה אֶלָּא לְשׁוֹן נְבוּאָה וְעָתִיד:
וְיַמְטֵר עָלֵימוֹ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
בִּלְחוּמוֹ. בְּזַעַף מִלְחַמְתּוֹ פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית (תהלים יא:ו), כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַה׳ הִמְטִיר עַל סְדֹם וְגוֹ׳״ (בראשית יט:כד):
פסוק כד
תַּחְלְפֵהוּ. חִצִּים שֶׁתִּזְרוֹק הַקֶּשֶׁת יַחְלְפוּ אֶת גּוּפוֹ לַעֲבוֹר מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר. לָשׁוֹן אַחֵר: תַּחְלְפֵהוּ, כְּמוֹ תַּחֲלִיפֵהוּ (תְּקַדְּמֵהוּ) קֶשֶׁת נְחוּשָׁה:
פסוק כה
שָׁלַף. הַשּׁוֹלֵף עָלָיו אֶת הַנֶּשֶׁק:
וַיֵּצֵא. הַנֶּשֶׁק:
מִגֵּוָה. מִתּוֹךְ תַּעְרָהּ:
וּבָרָק. פְּלַנְדוֹרְ״שׁ בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״וּלְמַעַן הֱיוֹת לָהּ בָּרָק״ (יחזקאל כא:טו) – פוֹרְבִּי״ר:
מִמְּרוֹרָתוֹ יַהֲלֹךְ. מִמְּרוֹרָתוֹ שֶׁל נֶשֶׁק יַהֲלֹךְ, וּמִשָּׁם יִהְיוּ אֵמִים וָפַחַד עַל הָרָשָׁע:
פסוק כו
לִצְפּוּנָיו. לְצֹרֶךְ מַצְפּוּנֵי גְנוּזִים הַצְּפוּנִים לוֹ:
אֵשׁ לֹא נֻפָּח. אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם:
יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלוֹ. תָּבֹא רָעָה לַשָּׂרִיד שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּאָהֳלוֹ. כָּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם (בראשית יט:א-כט):
יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלוֹ. אֲפִלּוּ לוֹט הַנִּמְלָט מֵהֶם בָּאָה רָעָה לְאָהֳלוֹ; זוֹ אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה נְצִיב מֶלַח (בראשית יט:כו). כֵּן מָצָאתִי בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (תנחומא, וירא ז):
פסוק כז
מִתְקוֹמָמָה. לְשׁוֹן אוֹיֵב הַקָּם כְּנֶגְדּוֹ:
פסוק כח
יִגֶל. לְשׁוֹן גָּלוּת:
נִגָּרוֹת. יִהְיוּ אוֹצְרוֹתָיו נְתוּנוֹת לִמְשִׁיסָה וּלְבַז, כְּמוֹ ״כַּמַּיִם הַמֻּגָּרִים אָרְצָה״ (מיכה א:ד):
פסוק כט
אִמְרוֹ מֵאֵל. הָאָמוּר עָלָיו מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם. אִמְרוֹ לְשׁוֹן זָכָר, מִגִּזְרַת ״אֲמָרַי הַאֲזִינָה״ (תהלים ה:ב); ״אִמְרָתוֹ״ (תהלים קמז:טו) – לְשׁוֹן נְקֵבָה, מִגִּזְרַת ״אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת״ (תהלים יב:ז):