אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק כ

פרק יט

פסוק ב

(מענה צופר):
שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי. מַחְשְׁבוֹתַי יְשִׁיבוּנִי מַעֲנֶה לְפִי, וּבַעֲבוּר שֶׁאֲנִי חָשׁ וְשׁוֹתֵק וְשַׂמְתִּי בִי שְׁתִיקוֹתַי יְשִׁיבוּנִי סְעִיפַי לַעֲנוֹת. אֲנִי שׁוֹמֵעַ מִמְּךָ יִסּוּרֵי כְלִמָּתִי, שֶׁאַתָּה תַכְלִימֵנִי, וְעַל כֵּן דְּבַר רוּחַ יַעֲנֵנִי מִבִּינָתִי לַהֲשִׁיבְךָ:

חוּשִׁי. שְׁתִיקוּתִי, כְּמוֹ ״עֵת לַחֲשׁוֹת״ (קהלת ג:ז):

פסוק ד

הֲזֹאת. תֵּימַהּ: הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מִדָּה הַמְהַלֶּכֶת עַל פְּנֵי כָּל הַדּוֹרוֹת מִנִּי עַד?

פסוק ה

כִּי רִנְנַת רְשָׁעִים. כָּל יְמֵי הֱיוֹתָהּ, מִקָּרוֹב בָּאָה וְלֹא לְאֹרֶךְ יָמִים עוֹמֶדֶת:

וְשִׂמְחַת חָנֵף עֲדֵי רָגַע. בִּזְמַן מוּעָט תִּכְלֶה:

פסוק ו

שִׂיאוֹ. גָּבְהוֹ:

פסוק ז

כְּגֶלְלוֹ. גָּלָל שֶׁל רְעִי:

פסוק ח

וְלֹא יִמְצָאוּהוּ. יוֹדְעָיו:

פסוק ט

שְׁזָפַתּוּ. רָאֲתָהוּ:

פסוק י

בָּנָיו יְרַצּוּ דַלִּים. עַל אַנְשֵׁי סְדוֹם נֶאֱמַר מַעֲנֶה זוֹ, שֶׁהָיוּ גַּזְלָנִים וְאַכְזָרִים עַל עֲנִיִּים:

וְיָדָיו תָּשֵׁבְנָה. חֲמַס כַּפָּיו:

אוֹנוֹ. כֹּחַ אָנְסוֹ:

פסוק יא

עַצְמוֹתָיו מָלְאוּ עֲלוּמָיו. כֹּחַ נַעֲרוּתָיו:

וְעִמּוֹ עַל עָפָר תִּשְׁכָּב. כִּי יָמוּת פִּתְאוֹם עִם כֹּחוֹ:

פסוק יב

אִם תַּמְתִּיק. כָּךְ וֶסְתּוֹ שֶׁל רָשָׁע: אִם תַּמְתִּיק בְּפִיו רָעָה וְאֵינוֹ רוֹאֶה לָהּ עַתָּה שָׁעָה שֶׁתָּחוּל, יַכְחִידֶנָּה תַּחַת לְשׁוֹנוֹ, עַד בֹּא הָעֵת שֶׁתַּצְלִיחַ:

פסוק יד

לַחְמוֹ בְּמֵעָיו. בְּיוֹם אֵידוֹ נֶהְפַּךְ לִמְרוֹרוֹת פְּתָנִים:

פסוק טו

חַיִל. מָמוֹן:

פסוק טז

אֶפְעֶה. נָחָשׁ שָׂרָף:

פסוק יז

בִּפְלַגּוֹת נַהֲרֵי נַחֲלֵי. גַּן עֵדֶן הַמְּתוּקִין כִּדְבַשׁ וְחֶמְאָה:

פסוק יח

מֵשִׁיב יָגָע. הַגֶּזֶל שֶׁגָּזַל:

כְּחֵיל תְּמוּרָתוֹ. כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה תְּמוּרָתוֹ לְ״חֵיל״, נְכָסִים גְּדוֹלִים, אָז יְבִיאֵהוּ חִסָּרוֹן:

וְלֹא יַעֲלֹס. בּוֹ, וְכֵן ״יַעֲלֹז״ (תהלים צו:יב) וְכֵן ״יַעֲלֹץ״ (דברי הימים א טז:לב) שְׁלָשְׁתָּן מִתְחַלְּפוֹת:

פסוק יט

כִּי רִצַּץ עָזַב דַּלִּים. לְאַחַר שֶׁרִצַּץ אֶת דַּלִּים, עָזַב הַדַּלִּים וְנִטְרַד מִן הָעוֹלָם וְהָלַךְ לוֹ, וְהֵם חוֹזְרִים וְגוֹבִים מִמֶּנּוּ גְּזֵלוֹתָיו:

כִּי רִצַּץ. כְּשֶׁרִצַּץ; כְּמוֹ ״כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי״ (שמות יח:טז) – כְּשֶׁיִּהְיֶה לָהֶם:

פסוק כ

כִּי לֹא יָדַע. אֶת בִּטְנוֹ מֵעוֹלָם שָׁלֵיו, בִּטְנוֹ אוֹמֵר לוֹ תָּמִיד: גְּזוֹל וְהָבֵא לְמַלְּאֵנִי! וְעַל כֵּן בַּחֲמוּדוֹ. בִּבְשַׂר יוֹפִי חֶמְדָּתוֹ:

לֹא יְמַלֵּט. כִּי יְהֵא פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ, וְדוֹמֶה לוֹ ״וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ״ (תהילים לט:יב):

פסוק כא

אֵין שָׂרִיד לְאָכְלוֹ. לֹא שִׁיֵּר מִמַּאֲכָלוֹ לְחַלֵּק לַעֲנִיִּים:

עַל כֵּן לֹא יָחִיל טוּבוֹ. לֹא יַצְלִיחַ, כְּמוֹ ״יָחִילוּ דְרָכָיו״ (תהלים י:ה). וּבְאַנְשֵׁי סְדוֹם מְדַבֵּר, שֶׁהָיָה עֵינֵיהֶם צָרָה בָּאוֹרְחִים, כִּי כֵּן הֵעִיד עַל סְדוֹם ״גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְגוֹ׳ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה״ (יחזקאל טז:מט). וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (סנהדרין צב.): אֵין שָׂרִיד לְאָכְלוֹ. לֹא הִשְׁרָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, כְּמוֹ ״וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה׳ קוֹרֵא״ (יואל ג:ה):

פסוק כב

בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ. בְּהִתְמַלְּאוֹת תַּאֲוַת לִבּוֹ דַּי, אָז יֵצֶר לוֹ. תָּבֹא עָלָיו צָרָה:

סִפְקוֹ. לְשׁוֹן דֵּי, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן: ״כַּד סְפִיקוּ גַמְלַיָּא״ (אונקלוס בראשית כד:כב), ״וּמָצָא לָהֶם״ (במדבר יא:כב): ״הֲיִסְפְּקוּן״ (תרגום אונקלוס):

כָּל־יַד עָמֵל תְּבוֹאֶנּוּ. תֶּחֱזַק עָלָיו וְתָצַר יַד עֲנִיִּים:

פסוק כג

יְהִי לְמַלֵּא בִטְנוֹ יְשַׁלַּח בּוֹ חֲרוֹן אַפּוֹ. שְׁלִיחוּת חֲרוֹן אַפּוֹ יְהִי לְמַלֵּא בִטְנוֹ. וְאֵין זֶה לְשׁוֹן קְלָלָה אֶלָּא לְשׁוֹן נְבוּאָה וְעָתִיד:

וְיַמְטֵר עָלֵימוֹ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

בִּלְחוּמוֹ. בְּזַעַף מִלְחַמְתּוֹ פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית (תהלים יא:ו), כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַה׳ הִמְטִיר עַל סְדֹם וְגוֹ׳״ (בראשית יט:כד):

פסוק כד

תַּחְלְפֵהוּ. חִצִּים שֶׁתִּזְרוֹק הַקֶּשֶׁת יַחְלְפוּ אֶת גּוּפוֹ לַעֲבוֹר מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר. לָשׁוֹן אַחֵר: תַּחְלְפֵהוּ, כְּמוֹ תַּחֲלִיפֵהוּ (תְּקַדְּמֵהוּ) קֶשֶׁת נְחוּשָׁה:

פסוק כה

שָׁלַף. הַשּׁוֹלֵף עָלָיו אֶת הַנֶּשֶׁק:

וַיֵּצֵא. הַנֶּשֶׁק:

מִגֵּוָה. מִתּוֹךְ תַּעְרָהּ:

וּבָרָק. פְּלַנְדוֹרְ״שׁ בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״וּלְמַעַן הֱיוֹת לָהּ בָּרָק״ (יחזקאל כא:טו) – פוֹרְבִּי״ר:

מִמְּרוֹרָתוֹ יַהֲלֹךְ. מִמְּרוֹרָתוֹ שֶׁל נֶשֶׁק יַהֲלֹךְ, וּמִשָּׁם יִהְיוּ אֵמִים וָפַחַד עַל הָרָשָׁע:

פסוק כו

לִצְפּוּנָיו. לְצֹרֶךְ מַצְפּוּנֵי גְנוּזִים הַצְּפוּנִים לוֹ:

אֵשׁ לֹא נֻפָּח. אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם:

יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלוֹ. תָּבֹא רָעָה לַשָּׂרִיד שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּאָהֳלוֹ. כָּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם (בראשית יט:א-כט):

יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלוֹ. אֲפִלּוּ לוֹט הַנִּמְלָט מֵהֶם בָּאָה רָעָה לְאָהֳלוֹ; זוֹ אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה נְצִיב מֶלַח (בראשית יט:כו). כֵּן מָצָאתִי בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (תנחומא, וירא ז):

פסוק כז

מִתְקוֹמָמָה. לְשׁוֹן אוֹיֵב הַקָּם כְּנֶגְדּוֹ:

פסוק כח

יִגֶל. לְשׁוֹן גָּלוּת:

נִגָּרוֹת. יִהְיוּ אוֹצְרוֹתָיו נְתוּנוֹת לִמְשִׁיסָה וּלְבַז, כְּמוֹ ״כַּמַּיִם הַמֻּגָּרִים אָרְצָה״ (מיכה א:ד):

פסוק כט

אִמְרוֹ מֵאֵל. הָאָמוּר עָלָיו מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם. אִמְרוֹ לְשׁוֹן זָכָר, מִגִּזְרַת ״אֲמָרַי הַאֲזִינָה״ (תהלים ה:ב); ״אִמְרָתוֹ״ (תהלים קמז:טו) – לְשׁוֹן נְקֵבָה, מִגִּזְרַת ״אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת״ (תהלים יב:ז):

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה