רש"י על איוב· רש״י
פרק יט
פסוק ב
(מענה איוב):
תּוֹגְיוּן. לְשׁוֹן ״תּוּגָה״ (משלי יד:יג):
פסוק ג
עֶשֶׂר פְּעָמִים. עֶשֶׂר פָּרָשִׁיּוֹת יֵשׁ עַד כָּאן:
תַּהְכְּרוּ לִי. תִּתְנַכְּרוּ לִי:
פסוק ד
אִתִּי תָּלִין. אֲנִי הוּא הַלּוֹקֵחַ מַכּוֹת עַל מְשׁוּגָתִי:
פסוק ה
אִם אָמְנָם. אַתֶּם נוֹסָפִים עָלַי לְצָרָתִי, וְתוֹכִיחוּ עָלַי חֶרְפָּתִי מַרְאִים וּמוֹכִיחִים חֶרְפָּתִי עַל פָּנַי:
פסוק ז
אֶצְעַק. עַל חָמָס וְלֹא אֵעָנֶה:
פסוק י
וַיַּסַּע. לְשׁוֹן עֲקִירָה:
פסוק יב
וַיָּסֹלּוּ. לְשׁוֹן ״מְסִלָּה״ (ישעיה יא:טז):
פסוק יג
אַךְ זָרוּ. לְשׁוֹן ״אַכְזָר״ (איוב ל:כא):
פסוק יז
לִבְנֵי בִטְנִי. לְאוֹתָם שֶׁגִּדַּלְתִּי בְּבֵיתִי, כְּאִלּוּ הֵם בָּנַי:
פסוק יח
עֲוִילִים מָאֲסוּ בִי. נִבְזֶה אֲנִי בְּעֵינֵי נְעָרִים, וְכָל שֶׁכֵּן בְּעֵינֵי שָׂרִים:
פסוק כ
דָּבְקָה עַצְמִי. שֶׁאֲנִי כָּחוּשׁ מֵעֹבִי בְּשָׂרִי:
בְּעוֹר שִׁנָּי. כָּל בְּשָׂרִי הָיָה לָקוּי בִּשְׁחִין וּבְתוֹלָעִים, חוּץ מֵחֲנִיכֵי שִׁנָּיו:
פסוק כד
בְּעֵט בַּרְזֶל. יֵחָצְבוּן בַּצּוּר, וְאַחַר כָּךְ מַעֲבִירִין אֶת הָעוֹפֶרֶת עֲלֵיהֶם, לָתֵת לָאוֹתִיּוֹת מַרְאֵה שַׁחֲרוּרִית, לְהַכִּירָם; וְכֵן דֶּרֶךְ חוֹקֵק אֶבֶן. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ עֵט שֶׁל עוֹפֶרֶת, שֶׁהֲרֵי רַךְ הוּא אֵצֶל הָאֶבֶן:
פסוק כה
וַאֲנִי יָדַעְתִּי גֹּאֲלִי חָי. וָא״ו זֶה חוֹזֵר לְמַעְלָה: אַתֶּם תִּרְדְּפוּנִי, וַאֲנִי יָדַעְתִּי גּוֹאֲלִי חַי – לִיפָּרַע, וְהוּא יִתְקַיֵּם וְיַעֲמֹד:
וְאַחֲרוֹן עַל עָפָר יָקוּם. לְאַחַר שֶׁיִּכְלוּ כָּל שׁוֹכְנֵי עָפָר, הוּא אַחֲרוֹן יַעֲמֹד:
יָקוּם. יִתְקַיֵּם:
פסוק כו
וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ זֹאת. וְהֵם אֵינָם נוֹתְנִים לֵב לְגוֹאֲלִי, אֶלָּא אַחַר מַכַּת עוֹרִי נִקְּפוּ וְנִקְּרוּ הַקְּנִיטָה וְהָרְדִיפָה הַזֹּאת שֶׁאָמַרְתִּי, שֶׁהִיא לִי כְּנוֹקֵף וְחוֹתֵךְ בְּעוֹרִי. כְּמוֹ ״וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר״ (ישעיהו י:לד):
וּמִבְּשָׂרִי. אֲנִי רוֹאֶה מִשְׁפָּטִים:
אֱלוֹהַּ. לְשׁוֹן מִשְׁפָּט וְיִסּוּרִין:
פסוק כח
כִּי תֹאמְרוּ מַה נִּרְדָּף לוֹ. כְּמוֹ ״כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ״ (דברים ז:יז), שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן דִּילְמָא. כְּלוֹמַר: וְשֶׁתִּהְיוּ נוֹתְנִים לִבְּכֶם לַחְמֹל, וְלוֹמַר: לָמָּה נִרְדְּפֶנּוּ?
וְשֹׁרֶשׁ דָּבָר. הַנִּמְצָא בּוֹ מַה הִיא? לְעוֹלָם לֹא תַעֲלֶה בִלְבַבְכֶם הַטּוֹבָה הַזֹּאת! שֹׁרֶשׁ דָּבָר עַל מָה הוּא עוֹמֵד?
פסוק כט
כִּי חֵמָה. שֶׁאַתֶּם מַגְדִּילִים עָוֹן הַמֵּבִיא לִידֵי חֶרֶב:
לְמַעַן תֵּדְעוּן. וְתָבִינוּ סוֹד הַפּוּרְעָנוּת הַבָּא עַל הָרְשָׁעִים. וְיֵשׁ אֵם לַמָּסֹרֶת: שַׁדִּין כְּתִיב – כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ דִּין בָּעוֹלָם, כְּמוֹ ״שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה״ (שופטים ה:ז). כֵּן רָאִיתִי בְּתַנְחוּמָא (תנחומא, משפטים ג):