רש"י על איוב· רש״י
פרק יח
פסוק ב
(מענה בלדד):
קִנְצֵי. סוֹף:
תָּבִינוּ. תִּשְׁתְּקוּ לְהָבִין וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר נְדַבֵּר:
פסוק ג
נִטְמִינוּ בְעֵינֵיכֶם. נֶחְשַׁבְנוּ בְעֵינֵיכֶם טְמוּנִין. וְאֵין יְסוֹד בַּתֵּיבָה זוֹ זוּלָתִי טי״ת מ״ם, כְּמוֹ ״טְמוֹנִין פְּלִשְׁתָּאֵי״, תַּרְגּוּם שֶׁל ״סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים״ (בראשית כו:טו). יֵשׁ מְפָרְשִׁים לְשׁוֹן טְמִינָה, וְטָעוּת הוּא בְּיָדָם, שֶׁאִם כֵּן צְרִיכָה הַתֵּיבָה שְׁנֵי נוּנִי״ן, אֶחָד בַּיְּסוֹד וְאֶחָד בְּשִׁמּוּשׁ שֶׁל רַבִּים:
פסוק ד
טוֹרֵף נַפְשׁוֹ. חוֹזֵר עַל אִיּוֹב. לְךָ אֲנִי אוֹמֵר, הַטּוֹרֵף וּמְחַבֵּל נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ וּבְכַעֲסוֹ:
הֲלְמַעַנְךָ. הַלְמַעַן צִדְקָתְךָ תֵּעָזֵב הָאָרֶץ מִמִּשְׁפַּט מִדָּתָהּ?
וְיֶעְתַּק צוּר. הַיּוֹצֵר (מִמְּקוֹמוֹ) מִדַּעְתּוֹ וּמִמִּדָּתוֹ:
פסוק ה
גַּם. עַתָּה, לְפִי צַעֲקָתְךָ, זֹאת תִּנְהַג לְדוֹרוֹת:
אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ. יִקְפֹּץ מִמְּקוֹמוֹ. שְׁבִיב. אֶשְׁטַנְצִיל״אָ:
פסוק ז
יֵצְרוּ. יִהְיוּ קְצָרִים צַעֲדֵי כֹּחוֹ:
וְתַשְׁלִיכֵהוּ. מֵעָלָיו עֲצָתוֹ שֶׁיָּעַץ, אֲשֶׁר לֹא יִתְקַיֵּם:
פסוק ח
כִּי וְגוֹ׳. סוֹפוֹ אֲשֶׁר שֻׁלַּח בְּרֶשֶׁת רַגְלָיו, (שֻׁלְּחוּ) לִצְעוֹד עַל הָרֶשֶׁת וְלִיתָּפֵשׂ:
וְעַל שְׂבָכָה יִתְהַלָּךְ. הִיא רֶשֶׁת; כָּל שְׂבָכָה עֲשׂוּיָה כְּמוֹ רֶשֶׁת, וְהוּא קֵייפָ״א שֶׁבְּרָאשֵׁי הַנָּשִׁים:
פסוק ט
יֹאחֵז. יֹאחֲזֶנּוּ בְּעָקֵב פַּח:
פסוק י
טָמוּן בָּאָרֶץ. תַּחַת רַגְלָיו:
חַבְלוֹ. חֶבֶל מְצוּדָתוֹ אֲשֶׁר יִלָּכֵד בָּהּ:
וּמַלְכֻּדְתּוֹ. טָמוּן עֲלֵי נְתִיבוֹ, כְּשֵׁם שֶׁטּוֹמְנִין חֶבֶל מַלְכֹּדֶת לָעוֹפוֹת:
פסוק יא
בַּלָּהוֹת. שֵׁדִים:
וֶהֱפִיצֻהוּ לְרַגְלָיו. (יִנְפְּצֵהוּ) יַחְבְּטוּהוּ עַל הָאָרֶץ:
פסוק יב
אוֹנוֹ. בְּנוֹ (בראשית מט:ג):
לְצַלְעוֹ. אִשְׁתּוֹ (בראשית ב:כא):
פסוק יג
יֹאכַל בַּדֵּי עוֹרוֹ. וְיֹאכַל כָּל שְׁאָר בַּדָּיו – בָּנָיו וּבְנוֹתָיו:
בְּכוֹר מָוֶת. שַׂר הַמָּוֶת, כְּמוֹ ״אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ״ (תהלים פט:כח):
פסוק יד
יִנָּתֵק מֵאָהֳלוֹ. מֵאִשְׁתּוֹ:
מִבְטַחוֹ. שֶׁהִיא בְּטוּחָה בּוֹ, (מִבְטַחוֹ) מִבְטַחַת שֶׁלּוֹ, שֶׁהִיא בּוֹטַחַת עָלָיו:
וְתַצְעִידֵהוּ. וְהִיא תַּצְעִידֵהוּ וְתִשְׁלָחֵהוּ (מֵעָלֶיהָ) לַקֶּבֶר לְמֶלֶךְ הַשֵּׁדִים:
פסוק טו
תִּשְׁכּוֹן בְּאָהֳלוֹ אַלְמָנָה:
מִבְּלִי לוֹ. (שֶׁלֹּא תְּהֵא שֶׁלּוֹ) שֶׁהֲרֵי מֵת, וְסוֹף יְזֹרֶה עַל נָוֵהוּ גָּפְרִית:
פסוק יח
יֶהְדְּפֻהוּ. מִן הַשָּׁמַיִם:
פסוק יט
נֶכֶד. בֶּן הַבֵּן:
פסוק כ
נָשַׁמּוּ אַחֲרוֹנִים. תָּמְהוּ בְּשָׁמְעָם עַל אֵיד אֲשֶׁר בָּא לוֹ:
שָׂעַר. לֹא יִתָּכֵן לִהְיוֹת מִגִּזְרַת שֵׂעָר, שֶׁאֵין טַעַם שֵׂעָר בְּשִׁי״ן אֶלָּא בְּעַיִן, וְאֵינוֹ נֶהְפָּךְ לְקָמַץ בְּאַתְנַחְתָּא וְסוֹף פָּסוּק. לֹא שָׁמַעְתִּי:
פסוק כא
אֵלֶּה מִשְׁכְּנוֹת עַוָּל. זֶה אַחֲרִיתָם: