אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק יז

פרק טז

פסוק א

נִזְעָכוּ. נִקְפְּצוּ, כְּמוֹ ״נִדְעָכוּ״ (איוב ו:יז):

קְבָרִים לִי. מוּכָן אֲנִי לַקֶּבֶר:

פסוק ב

אִם לֹא. אִם לֹא זֹאת בָּאַתְנִי, שֶׁבְּנֵי אָדָם הַתּוּלִים נוֹעֲדוּ עִמִּי בְּתַנְחוּמַי, לְהָתֵל בִּי:

וּבְהַמְּרוֹתָם. כְּמוֹ ״וַיַּמְרוּ בִי״ (יחזקאל כ:ח), ״מַמְרִים הֱיִיתֶם״ (דברים ט:ז) – לְשׁוֹן בְּהַקְנָטַתְכֶם:

תָּלַן עֵינִי. עֵינִי וְלִבִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי לָנוּחַ בָּהֶן:

פסוק ג

שִׂימָה נָּא. הַבּוֹרֵא:

עָרְבֵנִי. בְּתֵקַע כַּף, לְהִתְוַכֵּחַ יַחַד. כְּמוֹ מִי הוּא מֵאֵלֶּה לְיָדִי יִתָּקֵעַ וְיִיטַב לוֹ:

פסוק ד

כִּי לִבָּם צָפַנְתָּ מִשָּׂכֶל. וְעַל כֵּן לֹא תְרוֹמֵם תִּפְאַרְתְּךָ עַל יְדֵיהֶם:

פסוק ה

לְחֵלֶק יַגִּיד. לַחֲלַקְלַקּוּת יַגִּיד כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת רֵעוֹ, וְזֹאת תָּבֹא לָהֶם: עֵינֵי בָנָיו תִּכְלֶינָה:

פסוק ו

וְתֹפֶת. כְּמוֹ ״תֹּף״ (ישעיהו ה:יב):

לְפָנִים. שֶׁל בְּרִיּוֹת אֲנִי:

פסוק ז

וִיצוּרַי. אֵיבָרִים שֶׁאֲנִי נוֹצָר בָּהֶם:

פסוק ח

יָשֹׁמּוּ. יִתְמְהוּ:

וְנָקִי. אִם יֵשׁ צַדִּיק שׁוֹמֵעַ בְּהַתּוּלוֹת הַחֲנֵפִים הָאֵלֶּה:

יִתְעוֹרָר. לָרִיב בָּכֶם:

פסוק ט

וְיֹאחֵז. כָּל צַדִּיק דַּרְכּוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כַּת חֲנֵפִים:

פסוק י

וְאוּלָם כֻּלָּם. אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם תָּשׁוּבוּ נָא וּבֹאוּ נָא:

וְלֹא אֶמְצָא בָכֶם חָכָם. בְּמַה שֶּׁאַתֶּם מַלְעִיגִים עַל קַבָּלָתִי:

פסוק יא

יָמַי וְגוֹ׳. הִנֵּה יְמֵי טוֹבָתִי שֶׁהֻרְגַּלְתִּי בָּהֶם, עָבְרוּ:

זִמּוֹתַי. שֶׁזָּמוֹתִי לְהַאֲרִיךְ בְּטוֹבָה:

נִתְּקוּ מוֹרָשֵׁי לְבָבִי. מַחֲשָׁבוֹת שֶׁלִּבִּי מוֹרִישַׁנִי, שֶׁהָיָה לִבִּי אוֹמֵר לִי לִירַשׁ טוֹבָה לְפִי דַרְכִּי:

פסוק יב

לַיְלָה לְיוֹם יָשִׂימוּ. הַתּוֹלִים אֵלֶּה הוֹפְכִים לִי לַיְלָה לְיוֹם, כִּי מִצָּרַת הַתּוֹלִים לֹא אִישַׁן בַּלַּיְלָה:

אוֹר קָרוֹב. וְקָצַר לִי, מִפְּנֵי צָרוֹת חֹשֶׁךְ לַיְלָה. אוֹר קָרוֹב – כַּאֲשֶׁר יָבֹא הַשֶּׁמֶשׁ נִרְאֶה לִי שֶׁעַתָּה מִקָּרוֹב הֵאִיר הַיּוֹם, וְנִקְצַר וְחָלַף לוֹ; כְּמוֹ ״הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה״ (בראשית יט:כ) – נִתְיַשְּׁבָה מִקָּרוֹב מֵחָדָשׁ; וּכְמוֹ ״כִּי רִנְנַת רְשָׁעִים מִקָּרֹב״ (איוב כ:ה), וּכְמוֹ ״חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ״ (דברים לב:יז):

פסוק יג

אִם אֲקַוֶּה שְׁאוֹל. כְּמוֹ ״אִם חֲרוּצִים יָמָיו״ (איוב יד:ה), כְּלוֹמַר: מֵאַחַר שֶׁאֲנִי מְקַוֶּה שְׁאוֹל בֵּיתִי:

וּבַּחֹשֶׁךְ רִפַּדְתִּי. שִׁטַּחְתִּי יְצוּעָי בַּקֶּבֶר:

פסוק יד

לַשַּׁחַת קָרָאתִי אָבִי אָתָּה. לְהִתְלוֹנֵן בּוֹ יָמִים רַבִּים, כְּאִלּוּ הוּא אָבִי, מֵאַחַר שֶׁתִּקְוָתִי זֹאת הִיא:

פסוק טו

וְאַיֵּה אֵפוֹ תִקְוָתִי. וְאַתְּ, לָמָּה נִמְשַׁכְתְּ? וּמִי יְשׁוּרֶנָּה לְהָרִיצָהּ עָדַי?

פסוק טז

בַּדֵּי שְׁאוֹל תֵּרַדְנָה. אוֹתָם אֵבָרִים שֶׁסּוֹפָן לֵירֵד שְׁאוֹל, שֶׁתְּהֵא יַחַד עַל עָפָר נָחַת:

נָחַת. מְלוֹנָן, לְשׁוֹן ״וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ״ (במדבר יא:כו):

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה