אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק טז

פרק טו

פסוק ג

(מענה איוב):
יַמְרִיצְךָ. יְשַׁעֶרְךָ פִּיךָ לַחֲשֹׁב דְּבָרִים נִמְרָצִים עַל אוֹפְנֵיהֶם:

פסוק ד

כָּכֶם אֲדַבֵּרָה. כָּכֶם אֲנִי יוֹדֵעַ לְקַנְתֵּר:

לוּ יֵשׁ נַפְשְׁכֶם. בְּיִסּוּרִין תַּחַת נַפְשִׁי, גַּם אֲנִי הָיִיתִי מְחַבֵּר עֲלֵיכֶם בְּמִלִּין וּמֵנִיעַ עֲלֵיכֶם רֹאשִׁי בְּצַעֲקַתְכֶם, וּמְאַמֵּץ אֶתְכֶם בְּמוֹ פִי לֵאמֹר: הַחֲרִישׁוּ, הִתְאַמְּצוּ וְעִמְדוּ בְּיִסּוּרֵיכֶם, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם תֹּאמְרוּ אֵלַי:

פסוק ה

וְנִיד שְׂפָתַי. שֶׁאֲנִי נָד וְקוֹבֵל עַתָּה וְצוֹעֵק, אָז יַחְשׂוֹךְ וְלֹא אֶזְעוֹק וְלֹא אָנוּד עוֹד, אֲבָל עַתָּה:

פסוק ו

אִם אֲדַבְּרָה וְגוֹ׳:

פסוק ז

הֲשִׁמּוֹתָ. לְשׁוֹן שְׁתִיקָה, כְּמוֹ ״אֶשְׁתּוֹמֵם״ (ישעיהו סג:ה), וּכְמוֹ ״שֹׁמּוּ שָׁמַיִם״ (ירמיהו ב:יב) – שָׁתְקוּ וְהִתְמָהוּ:

פסוק ח

וַתִּקְמְטֵנִי לְעֵד הָיָה. הִקְמַטְתַּנִי וְהִקְדַּרְתַּנִי בִּשְׁבִיל עֵד, שֶׁהָיָה לְעֵד עַל עֲוֹנִי לְהַשְׂטִינֵנִי:

פסוק ט

צָרִי. הַשָּׂטָן הוּא הַצָּר:

יִלְטוֹשׁ. יְחַדֵּד, כְּמוֹ ״לוֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ וְגוֹמֵר״ (בראשית ד:כב):

פסוק י

פָּעֲרוּ עָלַי בְּפִיהֶם. פָּתְחוּ, כְּמוֹ ״וּפָעֲרָה פִיהָ״ (ישעיה ה:יד):

יִתְמַלָּאוּן. יִתְאַסְּפוּן, וְהַרְבֵּה לוֹ דּוֹמִין בַּמִּקְרָא: ״קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא״ (ירמיה יב:ו), ״אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים״ (ישעיה לא:ד). וְאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה מִלְּשׁוֹנוֹ, כִּי כָל ׳מִלּוּי׳ – ׳נֶאֱסָף׳ הוּא:

פסוק יא

יַסְגִּירֵנִי אֵל אֶל עֲוִיל. הִסְגִּירַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶל אֱוִיל לֵץ עוֹלֵל, לָלוּץ בִּי:

וְעַל יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵנִי. רְטִיַּת תַּנְחוּמָיו וּרְפוּאָתִי מָסַר לָרְשָׁעִים, שֶׁאֵינָן אֶלָּא מַקְנִיטִים. דָּבָר אַחֵר: יִרְטֵנִי כְּמוֹ יְרַצֵּנִי, לְשׁוֹן רִצּוּי וְתַנְחוּמִים:

פסוק יב

וַיְפַרְפְּרֵנִי. אוֹתוֹ עֲוִיל, לְשׁוֹן פֵּרוּרִין:

וַיְפַצְפְּצֵנִי. לְשׁוֹן נִשְׁבָּר לִשְׁבָרִים הַרְבֵּה בַּחֲבָטָה רַבָּה, כְּמוֹ ״וְנִפַּצְתִּים אִישׁ אֶל אָחִיו״ (ירמיה יג:יד), ״וְנִפֵּץ עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע״ (תהלים קלז:ט):

פסוק יג

רַבָּיו. מוֹרֶה חִצָּיו, כְּמוֹ ״רֹבֶה קֶשֶׁת״ (בראשית כא:כ):

מְרֵרָתִי. מָרָה שֶׁלִּי:

פסוק טו

גִּלְדִּי. מַכָּה יְבֵשָׁה וְהַעֲלָאַת גֶּלֶד, וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (ראש השנה כז:): וְהֶעֱמִידוֹ עַל גִּלְדּוֹ:

וְעוֹלַלְתִּי. וְלִכְלַכְתִּי וְגִנִּיתִי, כְּמוֹ ״וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ״ (שופטים יט:כה) – לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן וּגְנַאי, וּכְמוֹ ״עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי״ (איכה ג:נא):

קַרְנִי. זִיוִי, לָשׁוֹן ״וְקַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ״ (חבקוק ג:ד):

פסוק טז

חֳמַרְמְרוּ. נִקְמְטוּ, כְּמוֹ ״נֶחְמְרוּ בְּנֵי מֵעֶיהָ״ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (חולין נו:); וְכֵן ״מֵעַי חֳמַרְמָרוּ״ (איכה א:כ):

צַלְמָוֶת. שֶׁחָשְׁכוּ מֵחֲמַת בֶּכִי וְדֶמְעָה:

פסוק יז

וּתְפִלָּתִי זַכָּה. לֹא קִלַּלְתִּי חֲבֵרִי, וְלֹא פִלַּלְתִּי לוֹ רָעָה:

פסוק יח

וְאַל יְהִי מָקוֹם. בָּאָרֶץ לְהַבְלִיעַ בּוֹ צַעֲקָתִי, כִּי לַשָּׁמַיִם תַּעֲלֶה:

פסוק יט

הִנֵּה בַשָּׁמַיִם עֵדִי. יוֹצְרִי הַיּוֹדֵעַ דְּרָכִי:

פסוק כ

דָּלְפָה. דּוֹמַעַת וְזוֹלֶפֶת דִּמְעָה, לְשׁוֹן דִּלּוּף:

פסוק כא

וְיוֹכַח לְגֶבֶר. וְהַלְוַאי יַעֲשֶׂה לִי זֹאת, שֶׁיִּתֵּן לִי מָקוֹם לְהִתְוַכֵּחַ גֶּבֶר עִם אֱלוֹהַּ, לְהַשְׁווֹת שְׁנֵי הָרִיבִים: רִיב גֶּבֶר עִם קוֹנוֹ וְרִיב בֵּין אָדָם לְרֵעֵהוּ:

פסוק כב

כִּי שְׁנוֹת וְגוֹ׳. הַקְּצוּבִים מִסְפָּר לִימֵי חַיַּי:

יֶאֱתָיוּ. יַגִּיעוּ, וְאָז אֹרַח לֹא אָשׁוּב אֶהֱלֹךְ:

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה