אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק טו

פרק יד

פסוק ב

(מענה אליפז):
הֶחָכָם יַעֲנֶה דַעַת רוּחַ. תָּמוּהַּ הוּא, וְכִי מִי שֶׁהוּא חָכָם יַעֲנֶה וְיָרִים קוֹל בְּדַעַת שֶׁל רוּחַ וְהֶבֶל?

פסוק ג

הוֹכֵחַ בְּדָבָר לֹא יִסְכּוֹן. לְהִתְוַכֵּחַ בְּדָבָר שֶׁלֹּא תְּהֵא לוֹ מֵהֶן הֲנָאָה, כְּמוֹ ״וַתְּהִי לוֹ סֹכֶנֶת״ (מלכים א א:ב), וּכְמוֹ ״יִסָּכֵן בָּם״ (קהלת י:ט) – יֵהָנֶה בָּם:

פסוק ד

אַף אַתָּה. כָּל שֶׁכֵּן אַתָּה, שֶׁחָכָם מְאֹד, אַתָּה תָּפֵר יִרְאָה בְּמַרְבִּית דְּבָרֶיךָ:

וְתִגְרַע שִׂיחָה. כְּמוֹ ״כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם״ (איוב לו:כז), וּכְמוֹ ״וְתִגְרַע אֵלֶיךָ חָכְמָה״ (איוב טו:ח):

פסוק ה

כִּי יְאַלֵּף עֲוֺנְךָ. יִצְרְךָ הָרָע אֶת פִּיךָ לְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָיָה לְךָ לִבְחֹר לְשׁוֹן עֲרוּמִים:

פסוק ו

יַרְשִׁיעֲךָ פִיךָ וְלֹא אָנִי. כְּלוֹמַר: הֲשִׁיבֵנִי עַל שְׁאֵלָתִי, וְנִמְצָא פִיךָ הִרְשִׁיעֲךָ; כִּי טוֹב לִי שֶׁיַּרְשִׁיעֲךָ פִיךָ וְלֹא אָנִי. וְזוֹ הִיא שְׁאֵלָתִי:

פסוק ז

הֲרִאשׁוֹן אָדָם תִּוָּלֵד. הֲבְטֶרֶם אָדָם תִּוָּלֵד? הֵ״א הַזֹּאת מְשַׁמֶּשֶׁת לְשׁוֹן תֵּימַהּ, לְפִיכָךְ נְקוּדָה בַּחֲטַף פַּתָּח. וּמְלִיצָתוֹ: הֲרִאשׁוֹן לְאָדָם הַנּוֹצָר מֵאֲדָמָה נוֹלַדְתָּ, שֶׁיָּדַעְתָּ לְקַיֵּם כָּל חָכְמַת מִצְווֹת הַבּוֹרֵא?!

פסוק ח

וְתִגְרַע. וְתַרְבֶּה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה לָרֶדֶת עָלֶיךָ:

פסוק י

כַּבִּיר. מְרֻבֶּה יָמִים מֵאָבִיךָ:

פסוק יא

הַמְעַט מִמְּךָ תַּנְחוּמוֹת אֵל. אֲשֶׁר הֵיטִיב לְךָ הַצּוּר עַד עַתָּה יָמִים רַבִּים, וּדְבָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר לָאַט עִמָּךְ בְּלַאט וְנַחַת דִּשְּׁנוֹ:

לָאַט. הַנָּעִים. וּלְשׁוֹן פָּעַל הוּא, וְלֹא שֵׁם דָּבָר; וְלָכֵן הוּא נָקוּד חֶצְיוֹ קָמַץ וְחֶצְיוֹ פַּתַּח:

פסוק יב

יִקָּחֲךָ. יְלַמֶּדְךָ, כְּמוֹ ״יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי״ (דברים לב:ב):

יִרְזְמוּן. כְּמוֹ יִרְמְזוּן, כְּמוֹ שִׂמְלָה שַׂלְמָה (שמות כב:ח, כו):

פסוק יד

מָה אֱנוֹשׁ כִּי יִזְכֶּה. מַה כֹּחוֹ, שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת זַכַּאי נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

פסוק טו

וְשָׁמַיִם. צְבָא הַשָּׁמַיִם:

זַכּוּ. יִצְהָרוּ. כָּל לְשׁוֹן זַךְ הוּא צֹהַר:

פסוק טז

אַף. כָּל שֶׁכֵּן:

וְנֶאֱלָח. נִתְעָב וּמְעֹרְבָּב, וְכֵן ״כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ״ (תהילים נג:ד):

פסוק יח

אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ. וְיִתְוַדּוּ פִּשְׁעָם וְלֹא כִחֲדוּ עֲוֹנָם מֵאֲבוֹתָם. זֶהוּ אֲשֶׁר רָאִיתִי, וְהִנְנִי אֲסַפֵּר לְךָ. וְהֵיכָן רָאִיתִי? יְהוּדָה הוֹדָה וְלֹא בוֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה תָמָר (בראשית לח), רְאוּבֵן הוֹדָה וְלֹא בוֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה בִּלְהָה (בראשית לה:כב). וּמֶה הָיָה שְׂכָרָם?

פסוק יט

לָהֶם לְבַדָּם נִתְּנָה הָאָרֶץ. בִּשְׂכַר זֶה זָכָה יְהוּדָה לְמַלְכוּת נֶצַח, וְנָטְלוּ שְׁנֵיהֶם מִן הַנַּחֲלָה חֶלְקָם, וְלֹא גֹרְשׁוּ מִן נַחֲלָתָם בַּעֲוֹנָם, מֵאַחַר שֶׁהוֹדוּ:

וְלֹא עָבַר זָר בְּתוֹכָם. כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה לְבָרְכָם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג:ו-ז) ״יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וְזֹאת לִיהוּדָה״. דָּבָר אַחֵר וְלֹא עָבַר זָר בְּתוֹכָם בְּנַחֲלָה שֶׁל עָתִיד לָבֹא הַחֲלוּקָה בְּסֵפֶר (יחזקאל מח):

פסוק כ

כָּל יְמֵי. הָרָשָׁע שֶׁאֵינוֹ שָׁב מֵחֶטְאוֹ וְאֵינוֹ מוֹדֶה פְּשָׁעָיו כָּל יָמָיו:

הוּא מִתְחוֹלֵל. וּמִתְאוֹנֵן עַל הַבְטָחָתוֹ, שֶׁיְּשַׁלֵּם רָעָתוֹ אֲשֶׁר פָּעַל. כָּל מִסְפַּר שָׁנִים אֲשֶׁר נִצְפְּנוּ לֶעָרִיץ. הוּא מִתְחוֹלֵל:

מִתְחוֹלֵל. לְשׁוֹן אֲנִינוּת, וְלֹא שָׁמַעְתִּי:

פסוק כא

קוֹל פְּחָדִים בְּאָזְנָיו. לֵאמֹר: הִגִּיעַ עֵת תַּשְׁלוּמֵי:

בַּשָּׁלוֹם. וּכְשֶׁהוּא שָׁרוּי בְּשָׁלוֹם, אָז הַשּׁוֹדֵד יְבוֹאֶנּוּ:

פסוק כב

וְצָפוּי הוּא אֱלֵי חָרֶב. וְעָתִיד הוּא אֱלֵי חֶרֶב וְעֹנִי, לָנוּד לַלֶּחֶם אַיֵּה יִמְצָאֶנּוּ:

פסוק כג

נוֹדֵד הוּא. כְּלוֹמַר: מֻבְטָח הוּא לָנוּד:

יָדַע. לוֹ בֶּאֱמֶת:

כִּי נָכוֹן. וּמְזֻמָּן לָבוֹא בְּיָדוֹ כְּלוֹמַר: אֵלָיו וְעִמּוֹ יוֹם חֹשֶׁךְ. כְּמוֹ ״מִן הַבָּא בְיָדוֹ״ (בראשית לב:יד):

פסוק כד

תִּתְקְפֵהוּ. תֶּחֱזַק הַמְּצוּקָה מִמֶּנּוּ וְתֶאֱנְסֵהוּ:

כְּמֶלֶךְ עָתִיד לַכִּידוֹר. לֹא מָצָאתִי דִּמְיוֹנוֹ. וְיֵשׁ לְפוֹתְרוֹ בָּאוֹתִיּוֹת הַמִּתְחַלְּפוֹת רֵי״שׁ בְּדָלֵי״ת כְּמוֹ אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת שֶׁבַּתּוֹרָה (בראשית י:ג) – אַשְׁכְּנַז וְדִיפַת (דברי הימים א א:ו); וְכֵן כִּתִּים וְדוֹדָנִים (בראשית י:ד). אַף כָּאן לַכִּידוֹר – כְּמוֹ לַכִּידוֹד, כְּאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עָתִיד לִיקוֹד בָּאֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם; וְהוּא סַנְחֵרִיב, שֶׁנִּתְנַבֵּא הַנָּבִיא עָלָיו ״כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם הִיא לַמֶּלֶךְ הוּכָן״ (ישעיהו ל:לג) – לִשְׂרֹף חֵילָיו יְקַד יְקוֹד (ישעיהו י:טז); וְדוֹמֶה לוֹ ״כִּידוּדֵי אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ״ (איוב מא:יא) – אִם (ס״א אֵשׁ) ״לַפִּידִים״ (איוב מא:יא), אִם לֶהָבוֹת (איוב מא:יג):

פסוק כו

יָרוּץ אֵלָיו. הָיָה רָץ אֶל הַבּוֹרֵא בְּגֹבַהּ וּזְקִיפַת צַוָּאר לְהַכְעִיסוֹ:

בַּעֲבִי גַּבֵּי מָגִנָּיו. בְּחָזְקַת כֹּחוֹ, גַּבֵּי לְשׁוֹן גּוֹבַהּ, כְּמוֹ ״וַתִּבְנִי לָךְ גָּב״ (יחזקאל טז:כד):

פסוק כז

פִּימָה עֲלֵי כָסֶל. עָשָׂה פֶה עַל חֲלָצַיִם, שֶׁחֶלְבּוֹ וְעֹבִי שׁוּמָנוֹ כָּפוּל עַל כְּסָלָיו, וְנִרְאִין כְּמִין פֶּה:

פִּימָה. מִגִּזְרַת ״וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים״ (שמואל א יג:כא), זוֹ הִיא לִימָ״א שֶׁל נַפָּחִים, שֶׁיֵּשׁ לוֹ פִּיּוֹת הַרְבֵּה, וְנִקְרֵאת הֶפְצֵר פִּיּוֹת:

פסוק כח

וַיִּשְׁכּוֹן עָרִים נִכְחָדוֹת. כֵּן דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי גַּאֲוָה: בּוֹנִים חֳרָבוֹת לְשֵׁם:

פסוק כט

וְלֹא יָקוּם חֵילוֹ. לֹא יִתְקַיֵּם לְיָמִים רַבִּים:

וְלֹא יִטֶּה. לֹא יִנְטֶה מְלִיצָתוֹ; כְּמוֹ ״וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע״ (שמואל א ח:ג), שֶׁפֵּירוּשׁוֹ: ׳וַיִּנְטוּ׳ הֵם עַצְמָם; אַף כָּאן לֹא יִנְטֶה מִן הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ. מִנְלָם. מַתַּת תַּאֲוָתָם וְזִמּוּן מַחֲשַׁבְתָּם, וְהוּא כִּשְׁתֵּי תֵיבוֹת: מִן לָהֶם:

מִן. הֲכָנָתָם, כְּמוֹ ״וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ״ (דניאל א:ה). וְדוֹמֶה לוֹ ״הַפְּצִירָה פִים״ בִּשְׁתֵּי תֵיבוֹת (שמואל א יג:כא), וְכֵן ״אֶרְאֶלָּם״ (ישעיה לג:ז) – תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: ״אִתְגְּלִי לְהוֹן״. זֶה נִרְאֶה בְּעֵינַי, וּמְנַחֵם מְסַיְּעֵנִי. דָּבָר אַחֵר: מִנְלָם. לְשׁוֹן ״כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד״ (ישעיה לג:א), וְהַנּוּ״ן שֶׁבּוֹ יְסוֹד נוֹפֵל. לְשׁוֹן תַּכְלִית: לֹא יִטֶּה לָאָרֶץ. לִהְיוֹת בְּטֵלָה, גְּזֵרַת חָרוּץ:

פסוק ל

וְיָסוּר. מִן הָעוֹלָם:

בְּרוּחַ פִּיו. שֶׁל שַׁלִּיט בָּעוֹלָם, וְזֶה מִקְרָא חָסֵר. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים: בִּשְׁבִיל רוּחַ פִּיו – שֶׁהֵרַע לְדַבֵּר סָרָה:

פסוק לא

אַל יַאֲמֵן. אוֹתוֹ אֲשֶׁר בְּשָׁוְא נִתְעָה, כִּי שָׁוְא יִהְיֶה תְמוּרָתוֹ וִיגִיעוֹ, כְּמוֹ ״וְעַל הַתְּמוּרָה״ (רות ד:ז):

פסוק לב

בְּלֹא יוֹמוֹ. תַּעֲמֹד תְּמוּרָתוֹ עַל מְלִיאָתָהּ מִלִּגְדֹּל וּמִלְּהַצְלִיחַ עוֹד, כְּמוֹ ״וַיִּמָּלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם״ (בראשית נ:ג). פֵּירוּשׁוֹ: ״וְאַשְׁלִימוּ״ (תרגום אונקלוס):

וְכִפָּתוֹ. כְּפִיַּת עֲנָפָיו, כָּל עַנְפֵי אִילָן דּוֹמִין לְכִפָּה:

פסוק לה

הָרֹה עָמָל וְיָלֹד אָוֶן. עָשָׂה רָעָה, וְיִשְׁתַּלְּמוּ שְׂכַר הַלֵּידָה לְפִי הַהֵרָיוֹן:

תָּכִין. תַּזְמִין:

מִרְמָה. לְמִרְמָה תֵּהָפֵךְ לָהֶם תַּאֲוָתָם:

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה