רש"י על איוב· רש״י
פרק יט · פסוק כט
כִּי חֵמָה. שֶׁאַתֶּם מַגְדִּילִים עָוֹן הַמֵּבִיא לִידֵי חֶרֶב:
לְמַעַן תֵּדְעוּן. וְתָבִינוּ סוֹד הַפּוּרְעָנוּת הַבָּא עַל הָרְשָׁעִים. וְיֵשׁ אֵם לַמָּסֹרֶת: שַׁדִּין כְּתִיב – כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ דִּין בָּעוֹלָם, כְּמוֹ ״שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה״ (שופטים ה:ז). כֵּן רָאִיתִי בְּתַנְחוּמָא (תנחומא, משפטים ג):