רש"י על איוב· רש״י
פרק יז · פסוק ב
אִם לֹא. אִם לֹא זֹאת בָּאַתְנִי, שֶׁבְּנֵי אָדָם הַתּוּלִים נוֹעֲדוּ עִמִּי בְּתַנְחוּמַי, לְהָתֵל בִּי:
וּבְהַמְּרוֹתָם. כְּמוֹ ״וַיַּמְרוּ בִי״ (יחזקאל כ:ח), ״מַמְרִים הֱיִיתֶם״ (דברים ט:ז) – לְשׁוֹן בְּהַקְנָטַתְכֶם:
תָּלַן עֵינִי. עֵינִי וְלִבִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי לָנוּחַ בָּהֶן: