רש"י על איוב· רש״י
פרק יד · פסוק יט
אֲבָנִים. אֲשֶׁר שָׁחֲקוּ מַיִם בְּעָבְרָם עֲלֵיהֶם תָּמִיד:
תִּשְׁטֹף. הִשְׁטִיפוּ סְפִיחֶיהָ שֶׁל אֶבֶן לֵיהָפֵךְ לְעָפָר וְלִצְמֹחַ בּוֹ דָּבָר, כַּאֲשֶׁר יִצְמַח סְפִיחַ הַקָּצִיר שֶׁעָבַר – כֵּן יִתְהַפֵּךְ עָפָר זֶה סְפִיחֶיהָ לְאֶבֶן:
וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ. אֵינָהּ כֵּן, אֲשֶׁר מִשֶּׁיָּמוּת – אָבְדָה סֶלָה: