רש"י על איוב· רש״י
פרק יד · פסוק ט
וְעָשָׂה קָצִיר. הִיא יוֹנֶקֶת, כְּמוֹ ״תְּשַׁלַּח קְצִירֶיהָ עַד יָם״ (תהילים פ:יב):
נָטַע. שֵׁם דָּבָר הוּא, וְטַעַם הֲבָרָתוֹ לְמַעְלָה בַּנּוּ״ן, וְנִנְקַד כֻּלּוֹ קָמַץ מִפְּנֵי שֶׁהוּא סוֹף פָּסוּק. אַף מִגִּזְרַת ״נָטַע״ (ישעיה מד:יד) הוּא: