רש"י על איוב· רש״י
פרק יד · פסוק ו
שְׁעֵה מֵעָלָיו. בְּאוֹתוֹ מִעוּט חָרַץ הַיָּמִים, וְיֶחְדַּל לוֹ מִמַּכְאוֹב, עַד יִרְצֶה בְּזִקְנוּתוֹ וְתַשּׁוּת כֹּחוֹ אֶת יוֹם מוֹתוֹ כְּשָׂכִיר הָרוֹצֶה לְהַשְׁלָמַת עֲבוֹדַת יוֹמוֹ. כִּי עֲבִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם חֲלוּטָה וְנִצְמֶתֶת מִשְּׁאָר כָּל הָעוֹבְרִים: