רש"י על איוב· רש״י
פרק יא · פסוק יב
וְאִישׁ נָבוּב. חָלוּל, בְּלֹא לֵב, אֲשֶׁר לֹא הֵבִין דַּרְכּוֹ:
יִלָּבֵב. יִקְנֶה לוֹ לֵב, לָשׁוּב לְבוֹרְאוֹ וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. אוֹ אָדָם אֲשֶׁר הָיָה כְּעַיִר פֶּרֶא ״לִמֻּד מִדְבָּר״ (ירמיה ב:כד), קַל בְּלֹא דַעַת:
אָדָם יִוָּלֵד. יְלַמֵּד עַצְמוֹ לִהְיוֹת אָדָם חָדָשׁ, כְּסֵדֶר בְּנֵי אָדָם, וִיכַוֵּן דַּרְכּוֹ: