אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק יא

פרק י

פסוק ב

(מענה צופר:)
לֹא יֵעָנֶה. מֵאֲחֵרִים, מִפְּנֵי רֹב דְּבָרָיו:

פסוק ג

בַּדֶּיךָ. שֶׁאַתָּה בּוֹדֶה מִלִּבְּךָ:

מְתִים יַחֲרִישׁוּ. בְּנֵי אָדָם:

פסוק ד

וַתֹּאמֶר. לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: זַךְ לִקְחִי וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ:

פסוק ו

תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה. וְתֵדַע, כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה יֵשׁ לַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא קִיַּמְתָּ:

כִּי יַשֶּׁה. כְּמוֹ ״כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ״ (דברים כד:י), (כְּלוֹמַר) הַרְבֵּה יֵשׁ לוֹ עוֹד חוֹב עָלֶיךָ בְּדִבְרֵי עֲוֹנֶיךָ:

פסוק ז

הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא. שֶׁאַתָּה סָבוּר שֶׁקִּיַּמְתָּ הַכֹּל?

פסוק ח

גָּבְהֵי שָׁמַיִם. דָּבָר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ כְּגָבְהֵי שָׁמַיִם, מַה תִּפְעָל עַתָּה? וַעֲמֻקָּה הִיא הַחָכְמָה מִשְּׁאוֹל:

פסוק ט

מִדָּה. מִדּוּד שֶׁלָּהּ (ס״א מִדָּה שֶׁלָּהּ), וְכָאן הִזְכִּיר מִדּוּד בְּלָשׁוֹן זָכָר (שֶׁלֹּא אָמַר מִדָּתָהּ):

פסוק י

אִם יַחֲלֹף וְיַסְגִּיר. בְּיִסּוּרִין אֶת מִי שֶׁיִּרְצֶה:

וְיַקְהִיל. כָּל פַּמַלְיָאוֹת שֶׁלּוֹ, לְוַכֵּחַ עַל שֶׁהִסְגִּיר:

וּמִי. בָּהֶן יְשִׁיבֶנּוּ בִּדְבָרִים, לִמְצֹא עָוֶל בְּפָעֳלוֹ? וְאִם מִפְּנֵי שֶׁהַנִּדּוֹן שָׁלֵו וְשָׁקֵט יָמִים רַבִּים, כֵּן דַּרְכּוֹ:

פסוק יא

כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן. שֶׁהֵם עוֹשִׂים יָמִים וְשָׁנִים, וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁלֹּא יִתְבּוֹנֵן (יִתְבּוֹנְנוּ), כִּי מַאֲרִיךְ אַפּוֹ:

פסוק יב

וְאִישׁ נָבוּב. חָלוּל, בְּלֹא לֵב, אֲשֶׁר לֹא הֵבִין דַּרְכּוֹ:

יִלָּבֵב. יִקְנֶה לוֹ לֵב, לָשׁוּב לְבוֹרְאוֹ וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. אוֹ אָדָם אֲשֶׁר הָיָה כְּעַיִר פֶּרֶא ״לִמֻּד מִדְבָּר״ (ירמיה ב:כד), קַל בְּלֹא דַעַת:

אָדָם יִוָּלֵד. יְלַמֵּד עַצְמוֹ לִהְיוֹת אָדָם חָדָשׁ, כְּסֵדֶר בְּנֵי אָדָם, וִיכַוֵּן דַּרְכּוֹ:

פסוק יג

אִם אַתָּה. הָיִיתָ מְכַוֵּן לִבְּךָ אַחַר יִסּוּרִין:

וּפָרַשְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּיךָ. בִּתְחִנָּה:

פסוק יד

וְתַרְחֵק אָוֶן מִיָּדְךָ, וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה:

פסוק טו

כִּי אָז. אִם אַתָּה הָיִיתָ בָּטוּחַ שֶׁתִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם שֶׁתִּגְרֹם לְעַצְמְךָ לָשֵׂאת פָנֶיךָ מִכָּל מוּם (מִתּוֹךְ כָּךְ):

וְהָיִיתָ מֻצָּק. חָזָק, כְּמוֹ ״מְצוּקֵי אֶרֶץ״ (שמואל א ב:ח):

פסוק טז

עָמָל תִּשְׁכָּח. וְכָל עָמָל הָיִיתָ שׁוֹכֵחַ:

וּכְּמַיִם עָבְרוּ. וְחָלְפוּ, כֵּן יִהְיֶה לְךָ כָּל זִכְרוֹן עָמָל:

פסוק יז

וּמִצָּהֳרַיִם יָקוּם חָלֶד. יוֹתֵר מֵאוֹר צָהֳרַיִם יָקוּם לְךָ חֶלֶד – מַזָּל וּזְמַן, כְּמוֹ ״וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ״ (תהילים לט:ו). דָּבָר אַחֵר: יָקוּם חָלֶד כְּמוֹ יָקוּם אוֹר חֲלוּדָה שֶׁלְּךָ, כְּלוֹמַר: שֶׁיִּהְיֶה מְקוֹם אֲפֵלָה מֵאִיר יוֹתֵר מֵאוֹר צָהֳרַיִם. זוֹ שָׁמַעְתִּי, אֲבָל הָרִאשׁוֹן לֹא נִרְאֶה (סא״א):

תָּעֻפָה. אֲפֵלָה שֶׁלְּךָ כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה. עִנְיָן אַחֵר: תָּעֻפָה לְשׁוֹן ״עַפְעַפֵּי שַׁחַר״ (איוב ג:ט), שֶׁאִם הוּא לְשׁוֹן אֹפֶל, הָיָה לוֹ לוֹמַר: ׳תְּעוּפָה׳, נָקוּד בִּשְׁוָ״א, כְּמוֹ ״תְּנוּפָה״ (שמות כט:כד), ״תְּקוּמָה״ (ויקרא כו:לז), ״תְּרוּמָה״ (שמות כה:ב), ״תְּנוּמָה״ (תהלים קלב:ד):

פסוק כ

וְעֵינֵי רְשָׁעִים. שׂוֹנְאֶיךָ:

תִּכְלֶינָה. בִּפְנוֹתָם בְּרָעָתְךָ לִרְאוֹת, וְלֹא יַשִּׂיגוּ (תַּאֲוָתָם). וְכָל ׳כִּלְיוֹן עֵינַיִם׳ שֶׁבִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ, זֶהוּ הַמְּצַפֶּה לִרְאוֹת וְאֵינוֹ מַשִּׂיג, וּכְמוֹ ״וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם וְגוֹ׳״ (דברים כח:לב):

וּמָנוֹס. הוּא מִבְטָח:

וְתִקְוָתָם. מַה שֶּׁהֵם מְקַוִּים לִרְאוֹת בְּךָ, לְמַפַּח נֶפֶשׁ יִהְיֶה לָהֶם:

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה