אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק י

פרק ט

פסוק א

נָקְטָה נַפְשִׁי. נַפְשִׁי מִתְקוֹטֶטֶת עַל שֶׁאֲנִי חַי, וְהוּא לְשׁוֹן ״וּנְקֹטֹתֶם בִּפְנֵיכֶם״ (יחזקאל כ:מג):

אֶעֶזְבָה עָלַי שִׂיחִי. צָרָתִי, לִזְעוֹק וְלִקְבּוֹל, וְלֹא אוּכַל לְשַׁבְּחוֹ וּלְהַבְלִיגוֹ:

פסוק ג

הֲטוֹב. בִּתְמִיהַּ, כִּי תַעֲשֹׁק וְתִגְזֹל מִן הַצַּדִּיק אֶת צִדְקוֹ, וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים וּמַקְנִיטִים הוֹפָעְתָּ זִיוְךָ, לְהַרְאוֹת לָהֶם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת?

פסוק ה

הֲכִימֵי אֱנוֹשׁ יָמֶיךָ. לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ וְלִרְדֹּף?

פסוק ז

עַל דַּעְתְּךָ. יוֹדֵעַ אַתָּה:

פסוק ח

עִצְּבוּנִי. עֲשָׂאוּנִי, עֶצֶב דְּפוּס כְּמוֹ אֵין מְעַצְּבִין אֶת הַקָּטָן (שבת קמו:). וְעַתָּה חֵילוֹתֶיךָ יַחַד סָבִיב:

וַתְּבַלְּעֵנִי. הֵם הַתּוֹלָעִים:

פסוק ט

תְּשִׁיבֵנִי. לְבַסּוֹף:

פסוק י

כֶּחָלָב תַּתִּיכֵנִי. כְּטִפַּת תּוֹלְדוֹתַי:

פסוק יב

וּפְקֻדָּתְךָ. פְּקֻדַּת מִשְׁמַרְתְּךָ, שֶׁמִּנִּיתָ לִי שׁוֹמְרִים:

שָׁמְרָה רוּחִי. בְּבֶטֶן אִמִּי, וְאַחַר כָּךְ:

פסוק יג

וְאֵלֶּה צָפַנְתָּ בִלְבָבֶךָ. לְבַלְּעֵנִי, כְּאִלּוּ אֵין (אַתָּה) זוֹכְרָם:

יָדַעְתִּי כִּי זֹאת עִמָּךְ. הַכֹּל כַּמְפֹרָשׁ, וְלֹא שָׁכַחְתָּ:

פסוק יד

אִם חָטָאתִי וּשְׁמַרְתָּנִי. נָתַתָּ עֵינֶיךָ בִּי מִלְּהַעְלִים וְלַעֲבוֹר עַל מִדּוֹתֶיךָ. (וּמֵעַתָּה) וּמֵעֲוֺנִי אֵין אַתָּה מְנַקֵּנִי, אֶלָּא עַל הַכֹּל אַתָּה פּוֹרֵעַ:

פסוק טו

שְׂבַע קָלוֹן. אֲנִי:

וּרְאֵה עָנְיִי. אֵין זֶה צִוּוּי, אֶלָּא שֵׁם דָּבָר: רְאֵה עָנְיִי. בֶּדְנַ״ץ בְּלַעַ״ז; שֶׁכָּל שָׁעָה אֲנִי רוֹאֵהוּ. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ״וּשְׂבַע יָמִים״ (איוב מב:יז) – כְּמוֹ וְשָׂבֵעַ יָמִים, כֵּן תֹּאמַר וּרְאֵה – כְּמוֹ ׳וְרוֹאֶה עָנְיִי׳:

פסוק טז

וְיִגְאֶה כַּשַּׁחַל תְּצוּדֵנִי. וְיִגְדַּל בְּעֵינֶיךָ לִהְיוֹת לְךָ לְמַשָּׂא וּלְפַח נֶפֶשׁ, אֶת אֲשֶׁר כַּשַּׁחַל תְּצוּדֵנִי אֲשֶׁר תִּפְרֹשׂ לִי מְצוּדָה, כְּאִלּוּ אֲנִי גִּבּוֹר כַּשַּׁחַל:

וְתָשֹׁב. מִיּוֹם אֶל יוֹם:

תִּתְפַּלָּא בִי. לְדַקְדֵּק וּלְהַפְלִיא בַּמִּשְׁפָּט, לְשׁוֹן ״כִּי יַפְלִא״ (במדבר ו:ב):

פסוק יז

עֵדֶיךָ. לְהָעִיד עַל חֲלִיפַת הֶחֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים:

וְצָבָא עִמִּי. זְמַנִּים קְצוּבִים לְיִסּוּרַי; אֵלּוּ מְשַׁמְּשִׁים (צבא א׳), וְחוֹזְרִים וּמִתְחַלְּפִים שִׁנּוּיִים מְשֻׁנִּים מֵאֵלֶּה, וּמְשַׁמְּשִׁין זְמַן אַחֵר:

פסוק יח

אֶגְוַע וְעַיִן לֹא תִרְאֵנִי. הַלְוַאי אֶגְוַע מֵרֶחֶם:

פסוק יט

אוּבָל. הַלְוַאי הָיִיתִי מוּבָל:

פסוק כ

וְשִׁית מִמֶּנִּי. תָּשִׁית עַצְמְךָ מִמֶּנִּי וּמֵעָלַי, כְּמוֹ ״קְרַב אֵלֶיךָ״ (ישעיה סה:ה) – קְרַב לְעַצְמְךָ וּרְחַק מִמֶּנִּי:

פסוק כא

בְּטֶרֶם אֵלֵךְ. בְּעוֹדֶנִּי חַי וְלֹא הִגִּיעַ עֵת מוֹתִי, הַנַּח לִי וְאַרְגִּיעַ:

פסוק כב

עֵיפָתָה. שֵׁם דָּבָר, חֲשֵׁיכָה, כְּמוֹ ״שַׁחַר וְעֵיפָה״ (עמוס ד:יג):

צַלְמָוֶת. הִיא וְלֹא סְדָרִים בָּהּ (שֶׁאֵין שָׁם סִדְרֵי אָדָם כְּלוֹמַר מִנְהָגִים שֶׁאֵין שָׁם יִשּׁוּב וְאוֹר שֶׁלָּהּ כְּמוֹ אֹפֶל הוּא):

וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל. מָקוֹם מוּפָע שֶׁבָּהּ, כְּמוֹ אֹפֶל הוּא:

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה