רש"י על איוב· רש״י
פרק י · פסוק כב
עֵיפָתָה. שֵׁם דָּבָר, חֲשֵׁיכָה, כְּמוֹ ״שַׁחַר וְעֵיפָה״ (עמוס ד:יג):
צַלְמָוֶת. הִיא וְלֹא סְדָרִים בָּהּ (שֶׁאֵין שָׁם סִדְרֵי אָדָם כְּלוֹמַר מִנְהָגִים שֶׁאֵין שָׁם יִשּׁוּב וְאוֹר שֶׁלָּהּ כְּמוֹ אֹפֶל הוּא):
וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל. מָקוֹם מוּפָע שֶׁבָּהּ, כְּמוֹ אֹפֶל הוּא: