רש"י על איוב· רש״י
פרק י · פסוק טו
שְׂבַע קָלוֹן. אֲנִי:
וּרְאֵה עָנְיִי. אֵין זֶה צִוּוּי, אֶלָּא שֵׁם דָּבָר: רְאֵה עָנְיִי. בֶּדְנַ״ץ בְּלַעַ״ז; שֶׁכָּל שָׁעָה אֲנִי רוֹאֵהוּ. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ״וּשְׂבַע יָמִים״ (איוב מב:יז) – כְּמוֹ וְשָׂבֵעַ יָמִים, כֵּן תֹּאמַר וּרְאֵה – כְּמוֹ ׳וְרוֹאֶה עָנְיִי׳: