רש"י על איוב· רש״י
פרק טז · פסוק טו
גִּלְדִּי. מַכָּה יְבֵשָׁה וְהַעֲלָאַת גֶּלֶד, וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (ראש השנה כז:): וְהֶעֱמִידוֹ עַל גִּלְדּוֹ:
וְעוֹלַלְתִּי. וְלִכְלַכְתִּי וְגִנִּיתִי, כְּמוֹ ״וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ״ (שופטים יט:כה) – לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן וּגְנַאי, וּכְמוֹ ״עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי״ (איכה ג:נא):
קַרְנִי. זִיוִי, לָשׁוֹן ״וְקַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ״ (חבקוק ג:ד):