רש"י על איוב· רש״י
פרק טו · פסוק כד
תִּתְקְפֵהוּ. תֶּחֱזַק הַמְּצוּקָה מִמֶּנּוּ וְתֶאֱנְסֵהוּ:
כְּמֶלֶךְ עָתִיד לַכִּידוֹר. לֹא מָצָאתִי דִּמְיוֹנוֹ. וְיֵשׁ לְפוֹתְרוֹ בָּאוֹתִיּוֹת הַמִּתְחַלְּפוֹת רֵי״שׁ בְּדָלֵי״ת כְּמוֹ אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת שֶׁבַּתּוֹרָה (בראשית י:ג) – אַשְׁכְּנַז וְדִיפַת (דברי הימים א א:ו); וְכֵן כִּתִּים וְדוֹדָנִים (בראשית י:ד). אַף כָּאן לַכִּידוֹר – כְּמוֹ לַכִּידוֹד, כְּאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עָתִיד לִיקוֹד בָּאֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם; וְהוּא סַנְחֵרִיב, שֶׁנִּתְנַבֵּא הַנָּבִיא עָלָיו ״כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם הִיא לַמֶּלֶךְ הוּכָן״ (ישעיהו ל:לג) – לִשְׂרֹף חֵילָיו יְקַד יְקוֹד (ישעיהו י:טז); וְדוֹמֶה לוֹ ״כִּידוּדֵי אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ״ (איוב מא:יא) – אִם (ס״א אֵשׁ) ״לַפִּידִים״ (איוב מא:יא), אִם לֶהָבוֹת (איוב מא:יג):