רש"י על איוב· רש״י
פרק טו · פסוק יט
לָהֶם לְבַדָּם נִתְּנָה הָאָרֶץ. בִּשְׂכַר זֶה זָכָה יְהוּדָה לְמַלְכוּת נֶצַח, וְנָטְלוּ שְׁנֵיהֶם מִן הַנַּחֲלָה חֶלְקָם, וְלֹא גֹרְשׁוּ מִן נַחֲלָתָם בַּעֲוֹנָם, מֵאַחַר שֶׁהוֹדוּ:
וְלֹא עָבַר זָר בְּתוֹכָם. כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה לְבָרְכָם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג:ו-ז) ״יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וְזֹאת לִיהוּדָה״. דָּבָר אַחֵר וְלֹא עָבַר זָר בְּתוֹכָם בְּנַחֲלָה שֶׁל עָתִיד לָבֹא הַחֲלוּקָה בְּסֵפֶר (יחזקאל מח):