רש"י על איוב· רש״י
פרק ח
פסוק ב
(מענה בלדד):
וְרוּחַ כַּבִּיר. רוּחַ דְּבָרִים:
כַּבִּיר. לְשׁוֹן רוֹב:
פסוק ג
הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט. הַהֵ״א נָקוּד פַּתָּח, וּמְלִיצָתוֹ לְשׁוֹן תֵּימַהּ:
פסוק ד
וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם. עַל יְדֵי פִּשְׁעָם, (הַפֶּשַׁע) הוּא נַעֲשָׂה שָׁלִיחַ לְהוֹבִילָם:
פסוק ה
אִם אַתָּה תְשַׁחֵר וְגוֹ׳. יָעִיר עָלֶיךָ אֶת זְכוּתְךָ:
פסוק ו
וְשִׁלַּם נְוַת צִדְקֶךָ. וְיַעֲשֶׂה אֶת נְוַת צִדְקְךָ שָׁלֵם וְתָמִים:
פסוק ז
וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר. רֵאשִׁיתְךָ שֶׁעָבְרָה מִצְעָר, לְפִי אַחֲרִיתְךָ, שֶׁיִּשְׂגֶּה מְאֹד:
פסוק ח
לְדוֹר רִישׁוֹן. עַל דּוֹר רִאשׁוֹן, כְּמוֹ ״כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים״ (דברים ד:לב):
וְכוֹנֵן. הָכֵן וְהִזְדַּמֵּן לַעֲמֹד עַל חֶקְרֵי אֲבוֹתָם:
פסוק יא
הֲיִגְאֶה גֹּמֶא. זֹאת יֹאמְרוּ: אֵין הַגֹּמֶא גָּדֵל אֶלָּא בְּעוֹד שֶׁהַבִּצָּה לַחָה בְּמֵימֶיהָ וּבְלִחְלוּחֶיהָ. בִּצָּה מָרִישְׁ״ק בְּלַעַ״ז:
פסוק יב
בְּאִבּוֹ. בְּלִחְלוּחוֹ וּבְפִרְיוֹ:
לֹא יִקָּטֵף. לֹא יִשָּׁבֵר וְלֹא יִנָּתֵק, כְּמוֹ ״וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת״ (דברים כג:כו):
וְלִפְנֵי כָל חָצִיר יִיבָשׁ. קוֹדֶם כָּל חָצִיר יִיבַשׁ, כְּשֶׁהַמַּיִם כָּלִים וְהַבִּיצָּה חֲרֵבָה:
פסוק יג
כֵּן אָרְחוֹת כָּל שֹׁכְחֵי אֵל. לְהַצְלִיחַ בְּעֵת שֶׁשָּׁעָתוֹ מְשַׂחֶקֶת לוֹ, עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתוֹ:
וְתִקְוַת. סוֹפוֹ שֶׁל חָנֵף יֹאבַד:
פסוק יד
אֲשֶׁר יָקוֹט. יִקְצוֹר וְיִכְרוֹת כִּסְלָתוֹ וְהַבְטָחָתוֹ:
כִּסְלוֹ. הִיא מַחֲשֶׁבֶת מִבְטַחוֹ, כְּמוֹ (איוב לא:כד) ״אִם שַׂמְתִּי זָהָב כִּסְלִי״. יָקוֹט, לְשׁוֹן קָצִיר, כְּמוֹ (יחזקאל טז:מז) ״כִּמְעַט קָט״:
וּבֵית עַכָּבִישׁ. שֶׁאֵינוֹ קַיָּם, יִהְיֶה מִבְטַחוֹ:
פסוק טז
רָטֹב הוּא. לַח וְחָזָק מַזָּלוֹ טֶרֶם בָּא אֵלָיו עֵת פְּקֻדַּת מַכַּת חוּמוֹ, הַמְיַיבַּשְׁתּוֹ. וּלְפִי שֶׁדִּמָּהוּ בְּגֹמֶא (לעיל ח:יא), מְדַבֵּר לְפִי הָעִנְיָן:
וְעַל גַּנָּתוֹ יוֹנַקְתּוֹ תֵצֵא. יוֹנַקְתּוֹ שֹׁרֶשׁ הַיּוֹנֵק, אוֹ עָנָף הַיַּלְדָּה הַגָּדֵל בְּשָׁנָה זוֹ, כְּמוֹ ״מֵרֹאשׁ יֹנְקוֹתָיו קָטֹף״ (יחזקאל יז:כב):
פסוק יז
יְסֻבָּכוּ. יִתְאַחֲזוּ בֶּעָנָף וּבְסוֹבֶךְ:
בֵּית אֲבָנִים. יֶחֱזֶה מָקוֹם אֵיתָן רוֹאֶה וּבוֹנֶה לוֹ לִמְצוּדָה. וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ יֶחֱזֶה לְשׁוֹן גְּבוּל: יִגְבּוֹל אוֹתוֹ, יִבְנֶנּוּ עַד גְּבוּלוֹ, וְכֵן ״מְחוֹז חֶפְצָם״ (תהילים קז:ל), וְכֵן ״מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה״ (מלכים א ז:ד). כָּל אֵלֶּה לִפְנֵי מַכָּתוֹ:
פסוק יח
וּכְשֶׁיְּבַלְּעֶנּוּ. מִמְּקוֹמוֹ – הַנִּפְרָע מִמֶּנּוּ. וּמִקְרָא חָסֵר הוּא זֶה:
וְכִחֶשׁ בּוֹ. מְקוֹמוֹ:
לֹא רְאִיתִיךָ. שֶׁאֵין נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ לֹא שֹׁרֶשׁ וְלֹא עָנָף, וַהֲרֵי הוּא כְּלֹא הָיָה. שֶׁאֵין נְפִילָתוֹ כְּמַפֶּלֶת צַדִּיקִים; כִּי הַצַּדִּיק יִפּוֹל וְיָקוּם (משלי כד:טז), וְזֶה יִפּוֹל בְּלֹא תְקוּמָה:
פסוק יט
הֵן הוּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ. שֶׁל רָשָׁע, שֶׁכָּל מְשׂוֹשׂוֹ וְגַם הַצְלָחָתוֹ, לְלֹא תִּקְוָה תָּשׁוּב:
וּמֵעָפָר אַחֵר יִצְמָחוּ. בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ עַד הֵנָּה שָׁחִים עַד עָפָר, יִצְמָחוּ:
אַחֵר. אָדָם אַחֵר יִצְמַח לְקַבֵּל גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל זֶה, כְּשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ ״וְלַחוֹטֵא נָתַן עִנְיָן וְגוֹ׳״ (קהלת ב:כו). עַל כֵּן דַּע עַל עַצְמְךָ: אִם רָשָׁע הָיִיתָ, אֵין תְּקוּמָה לְמַפַּלְתְּךָ, וְאִם תָּם הָיִיתָ וְכוּ׳:
פסוק כ
הֵן אֵל לֹא יִמְאַס תָּם. וְלֹא יַחֲזִיק בְּיַד מְשַׂנְאֶיךָ הַמְּרֵעִים לְךָ, עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב לְרַחֵם עָלֶיךָ וִימַלֵּא שְׂחוֹק פִּיךָ: