אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק ז

פרק ו

פסוק א

הֲלֹא צָבָא וְגוֹ׳. זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם הוֹאִילוּ פְּנוּ בִי, כִּי אֵיךְ אַחֲרִישׁ מִלִּזְעוֹק עַל הַוָּתִי? הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי יֵשׁ צָבָא וּזְמַן לֶאֱנוֹשׁ, כַּמָּה יִחְיֶה:

וְכִימֵי שָׂכִיר. שֶׁנִּשְׂכַּר לְשָׁנָה, וְיוֹדֵעַ שֶׁיִּכְלוּ יְמֵי שְׂכִירוּתוֹ, כֵּן זֶה יוֹדֵעַ שֶׁיִּכְלוּ שָׁנִים הַקְּצוּבוֹת לוֹ. וַאֲנִי – אוֹתוֹ צָבָא הַנִּתָּן לִי:

פסוק ב

כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל. כְּעֶבֶד שֶׁהוּא יָגֵעַ כָּל הַיּוֹם, וְיִשְׁאַף וְיִתְאַוֶּה מָתַי יִהְיֶה צֵל הָעֶרֶב; וּכְשָׂכִיר אֲשֶׁר יְקַוֶּה פָעֳלוֹ לָעֶרֶב, לְפִי שֶׁהָיָה לוֹ כָּל הַיּוֹם לְעָמָל, וְיִתְאַוֶּה לְבִיאַת הַשֶּׁמֶשׁ:

פסוק ג

כֵּן הָנְחַלְתִּי לִי. מִשָּׁמַיִם יַרְחֵי שָׁוְא וְיִסּוּרִין, אוֹתוֹ ״צָבָא הַנִּתָּן לֶאֱנוֹשׁ עֲלֵי אָרֶץ״ (איוב ז:א):

וְלֵילוֹת עָמָל מִנּוּ לִי. (מִן הַשָּׁמַיִם):

פסוק ד

אִם שָׁכַבְתִּי. בַּלַּיְלָה, צָפִיתִי וְאָמַרְתִּי וְגוֹ׳:

וּמִדַּד עָרֶב. מָתַי יָאִיר, וְיָבֹא עֵת קִימָה וְעֵת מִידוּד הַנֶּשֶׁף – לְשׁוֹן ״וַתִּדַּד שְׁנָתִי״ (בראשית לא:מ), וְהַמֵּ״ם הוּא עִקָּר נוֹפֵל, כְּמוֹ ״מַאֲמַר״ (אסתר א:טו), ״מִשְׁמָר״ (בראשית מב:יז):

וְשָׂבַעְתִּי נְדוּדִים. וְאֶשְׂבַּע נְדוּדִים עַל מִטָּתִי בַּיּוֹם עַד נָשֶׁף, לְפִי שֶׁלֹּא הָיִיתִי יָכוֹל לִישֹׁן מִפְּנֵי יִסּוּרִים עַד נֶשֶׁף שֶׁל יוֹם, לְפִי שֶׁלָּבַשׁ בְּשָׂרִי רִמָּה:

פסוק ה

וְגוּשׁ עָפָר. גּוּשַׁת עָפָר, וְהִיא הֶעֶלְתָה חֲלוּדָּה; שֶׁדֶּרֶךְ גּוּשׁ עָפָר לְלַחְלֵחַ וּלְהַעֲלוֹת חֲלוּדָּה:

רָגַע. נִקְמַט, כְּמוֹ ״רֹגַע הַיָּם״ (ישעיה נא:טו). פֵּרוּשׁ אַחֵר: עוֹרִי רָגַע. לְשׁוֹן נוֹחַ, גַּל אַחַר גַּל, כַּקְּמָטִים הַלָּלוּ:

פסוק ו

יָמַי קַלּוּ. יְמֵי טוֹבָתִי מִהֲרוּ לָלֶכֶת:

מִנִּי אָרֶג. מִנִּי אֲרִיגָה הַנַּעֲשֵׂית מְהֵרָה, וְכֵן אָמַר חִזְקִיָּה: ״קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי״ (ישעיה לח:יב):

בְּאֶפֶס תִּקְוָה. אֵינִי מְקַוֶּה עוֹד לְטוֹבָה:

פסוק ז

לֹא תָשׁוּב עֵינִי. לְאַחַר מִיתָה. וְכָאן כָּפַר אִיּוֹב בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים:

פסוק ח

לֹא תְשׁוּרֵנִי. לֹא יִרְאֵנִי עוֹד עַיִן שֶׁתַּחְפֹּץ לִרְאוֹתִי אַחַר שֶׁאָמוּת:

עֵינֶיךָ בִּי וְאֵינֶנִּי. לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר: לָמָּה הֻצְרַכְתָּ לְפַצְּעֵנִי וּלְדַכְּאֵנִי בְּיִסּוּרִים? בִּרְאִיָּה אַחַת, שֶׁתָּשִׂים עֵינֶיךָ עָלַי, וְאֵינֶנִּי בָּעוֹלָם!

פסוק יא

גַּם אֲנִי לֹא אֶחֱשָׂךְ פִּי. הוֹאִיל וְאֵינְךָ חָדֵל מִמֶּנִּי, גַּם אֲנִי לֹא אֶמְנַע דִּבּוּר מִלִּצְעֹק עַל מִדּוֹתֶיךָ:

פסוק יב

הֲיָם אָנִי. שֶׁשַּׂמְתָּ עָלַי חוֹל לְמִשְׁמָר?!

אִם תַּנִּין. דָּג גָּדוֹל שֶׁחֲבַשְׁתּוֹ בְּנִבְכֵי יָם, כִּי תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר. הַשָּׂטָן הַזֶּה, לְשׁוֹמְרֵנִי, שֶׁלֹּא תֵצֵא נַפְשִׁי?!

פסוק יג

יִשָּׂא בְשִׂיחִי מִשְׁכָּבִי. מִשְׁכַּב הַלַּיְלָה יִסְבֹּל בְּצָרָתִי מְעַט, וְאוּכַל לִמְנֹעַ שִׂיחִי:

פסוק טו

מָוֶת מֵעַצְמוֹתָי. מָוֶת אֲנִי בּוֹחֵר יוֹתֵר מֵאֵיבָרִים הַלָּלוּ שֶׁבִּי:

פסוק טז

מָאַסְתִּי. בְּחַיַּי, כִּי סוֹף סוֹף לֹא לְעוֹלָם אֶחְיֶה:

חֲדַל מִמֶּנִּי. מִלְּהָרַע לִי, כִּי הֶבֶל וּמְעַט יָמָי:

פסוק יז

כִּי תְגַדְּלֶנּוּ. לָשִׂית אֵלָיו לִבְּךָ, לִפְקֹד מַעֲשָׂיו בְּכָל בֹּקֶר, וְלִבְחֹן לְכָל רֶגַע:

פסוק יט

כַּמָּה. עֵת אָרֹךְ אֲשֶׁר לֹא תִשְׁעֶה מִמֶּנִּי, כְּמוֹ (שמות ה:ט) ״וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר״, וְכֵן (איוב יד:ו) ״שְׁעֵה מֵעָלַי וַחֲדָל״:

בִּלְעִי רֻקִּי. כְּדֵי בְּלִיעַת רֻקִּי:

פסוק כ

לְמִפְגָּע לָךְ. כְּפוֹגֵעַ הָאָדָם בְּעֵת חֲמָתוֹ, וּמְעוֹרֵר עָלָיו כָּל מַעֲשֵׂה אֵיבָתוֹ (ס״א חוֹבָתוֹ):

וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא. זֶה אֶחָד מִן תֵּיבוֹת שֶׁכִּינָּה הַכָּתוּב, וְהֵן תִּיקּוּן סוֹפְרִים:

פסוק כא

וּמֶה לֹא תִשָּׂא פִשְׁעִי. וּמָה הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁאֵינְךָ נוֹשֵׂא לְפִשְׁעִי?

וְשִׁחַרְתַּנִי. תְּבַקְּשֵׁנִי וְלֹא תִמְצָאֵנִי:

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה