רש"י על איוב· רש״י
פרק ו · פסוק כה
מַה נִּמְרְצוּ. כְּמוֹ ״קְלָלָה נִמְרֶצֶת״ (מלכים א ב:ח), לְשׁוֹן ״דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו״ (משלי כה:יא). וְכֵן ״נִמְלְצוּ לְחִכִּי״ (תהלים קיט:קג) – כֻּלָּן לְשׁוֹן מְלִיצָה הֵם, וְלָמֶ״ד מִתְחַלֶּפֶת בְּרֵי״שׁ:
אִמְרֵי יֹשֶׁר. אִם אִמְרֵי יֹשֶׁר הֱיִיתֶם אוֹמְרִים, הָיוּ מְקֻבָּלִים; אֲבָל עַתָּה, מַה יּוֹכִיחַ הוֹכֵחַ מִכֶּם? כָּל תּוֹכָחָה שֶׁבְּאִיּוֹב – בֵּרוּר הַדְּבָרִים הֵם, וּמַעֲמִידִים עַל הָאֱמֶת: