רש"י על איוב· רש״י
פרק ו · פסוק יז
בְּעֵת יְזֹרְבוּ. לְשׁוֹן יְצֹרְבוּ, כְּחוֹם הַשֶּׁמֶשׁ:
נִצְמָתוּ. רֶטְרִי״שׁ בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״וְחֹמֶץ צוֹמְתָן״ בִּלְשׁוֹן גְּמָרָא (פסחים מ:). צָדִ״י מִתְחַלֶּפֶת בְּזַיִ״ן, כְּמוֹ צְעָקָה זְעָקָה (בראשית כז:לד; ישעיהו סה:יט):
יְזֹרְבוּ. לְשׁוֹן ״וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים״ (יחזקאל כא:ג), וּכְמוֹ ״אֵשׁ צָרֶבֶת״ (משלי טז:כז):
נִדְעֲכוּ. נִקְפְּצוּ מִמְּקוֹמָם: