רש"י על איוב· רש״י
פרק ו · פסוק יד
לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד. לְמִי שֶׁמּוֹנֵעַ חֶסֶד מֵחֲבֵירוֹ. וְהַלָּמֶ״ד – מְשַׁמֶּשֶׁת, כְּמוֹ ״לָרָב״ (במדבר כו:נד), ״לָצָו״ (ישעיהו כח:י), לָשָׁב. מָס גַּם הוּא לְשׁוֹן פּוֹעֵל, כְּמוֹ בָּא, שָׁב, נָד, גַּם אֵלֶּה לְשׁוֹן עוֹשֶׂה:
לַמָּס הַחֶסֶד. מְכַלֶּה אוֹתוֹ, כְּמוֹ ״וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס״ (שמות טז:כא):