רש"י על איוב· רש״י
פרק ו · פסוק ה
הֲיִנְהַק פֶּרֶא וְגוֹ׳. כְּלוֹמַר: וְכִי לְחִנָּם אֲנִי צוֹעֵק? וַהֲלֹא בְּהֵמָה שׁוֹטָה אֵינָהּ נוֹהֶקֶת בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ דֶּשֶׁא, וְכֵן שׁוֹר לֹא יִגְעֶה אֶלָּא אִם כֵּן אֵין לוֹ בְּלִיל תְּבוּאָה. בְּפֶרֶא נוֹהֵג לְשׁוֹן ׳נְהַק׳, וּבְשׁוֹר – לְשׁוֹן ׳גְּעִיָּה׳: