רש"י על איוב· רש״י
פרק ה · פסוק כו
תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר. שֶׁתִּנָּצֵל מִן הַדֶּבֶר. וּבְכֶלַח – אֵין סֶמֶךְ בַּמִּקְרָא לְהָבִין מְלִיצָתוֹ. וּלְפִי עִנְיַן הַמְּלִיצָה יִפָּתֵר וְיִלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ, שֶׁהוּא לְשׁוֹן גְּמַר בִּשּׁוּל הַתְּבוּאָה, כְּשֶׁבִּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ (מועד קטן כח.) בְּכֶלַח – בְּגִימַטְרִיָּא: שִׁשִּׁים שָׁנָה:
כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ. כַּאֲשֶׁר נִסְתַּלֵּק הַגָּדִישׁ מִן הַקַּרְקַע בְּעִתּוֹ: