אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק ה

פרק ד

פסוק א

קְרָא נָא. עַד כָּאן דִּבֵּר הַנְּבוּאָה, מִכָּאן וָאֵילָךְ חוֹזֵר לְתוֹכַחְתּוֹ: צְעַק הַרְבֵּה, מִי יַעַנְךָ?

וְאֶל מִי מִקְּדֹשִׁים. הַגּוֹזְרִים זֹאת עָלֶיךָ תִּפְנֶה. לְהִלָּחֵם אִתּוֹ:

פסוק ב

כִּי לֶאֱוִיל וְגוֹ׳. לֶאֱוִיל כְּמוֹתְךָ יַהֲרֹג כַּעֲסוֹ, שֶׁאִלּוּ הָיִיתָ שׁוֹתֵק, שֶׁמָּא תָּשׁוּב מִדַּת הָרַחֲמִים עָלֶיךָ:

קִנְאָה. הִיא כַּעַס וְחֵמָה, כְּמוֹ ״הֵם קִנְאוּנִי״ (דברים לב:כא):

פסוק ד

יִרְחֲקוּ בָנָיו. זוֹ הִיא קְלָלָה שֶׁקִּלַּלְתִּיו:

וְיִדַּכְּאוּ. בְּדָגֵשׁ הוּא יְדֻכְּאוּ, וְאִם הוּא נָקוּד רָפֵי מְשַׁמֵּשׁ יְדַכְּאוּ אֲחֵרִים:

פסוק ה

אֲשֶׁר קְצִירוֹ. שֶׁל רָשָׁע:

רָעֵב יֹאכֵל. כִּי יָמוּת רָשָׁע, יָבוֹאוּ הָרְעֵבִים שֶׁקִּצֵּץ בְּחַיָּיו, וְיִשְׁתַּלְּמוּ גְזֵלוֹתָיו מִנְּכָסָיו:

וְאֶל מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ. כְּמוֹ ״וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ״ (שמות כז:כ), כְּלוֹמַר: לְצֹרֶךְ הֶעָנִי הַנּוֹשָׁע מִצִּנִּים וּכְלֵי זַיִן שֶׁל רָשָׁע זֶה, יִקָּחֵהוּ הַשּׁוֹפֵט הַמְּמֻנֶּה לְכָךְ:

וְשָׁאַף. וּבָלַע אִישׁ אִישׁ מִן הַצַּמִּים שֶׁגָּזַל בְּחַיָּיו:

חֵילָם. מָמוֹנָם, שֶׁגָּזַל זֶה בְּחַיָּיו:

פסוק ו

כִּי לֹא יֵצֵא מֵעָפָר. מַכָּה הַבָּאָה עַל הָאָדָם, לֹא לְחִנָּם הוּא, וְלֹא מִן הֶעָפָר תִּצְמַח לוֹ:

אָוֶן. הוּא לְשׁוֹן שֶׁבֶר:

פסוק ז

כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד. כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֶחֱטָא וִיקַבֵּל עָמָל בְּחֶטְאוֹ, לְקַבֵּל פּוּרְעָנוּתוֹ. וְאֵינוֹ כִּבְנֵי רֶשֶׁף, שֶׁהֵם מַלְאָכִים וְרוּחוֹת, שֶׁהֵם יַגְבִּיהוּ עוּף, וְאֵינָם מִן הַתַּחְתּוֹנִים (יַגְבִּיהוּ לָעוּף וְלִהְיוֹת מִן הַתַּחְתּוֹנִים (סא״א)), לִשְׁלוֹט בָּם שָׂטָן וְיֵצֶר הָרָע:

רֶשֶׁף. כְּמוֹ ״רִשְׁפֵּי קֶשֶׁת״ (תהילים עו:ד), כְּשֶׁהַחֵץ מְעוֹפֶפֶת נִקְרָא רִשְׁפֵּי, לְשׁוֹן עוּף (סא״א):

פסוק ח

אוּלָם אֲנִי אֶדְרֹשׁ. אִם הָיוּ בָּאִים עָלַי יִסּוּרִים הַלָּלוּ, הָיִיתִי דּוֹרֵשׁ אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּה וּבִתְחִנָּה; וְאִלּוּ הָיִיתִי שָׂם, דִּבְרָתִי בְּבַקָּשָׁה:

פסוק י

הַנּוֹתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

וְשׁוֹלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת. עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, לִשְׁאָר אֲרָצוֹת:

פסוק יא

לָשׂוּם שְׁפָלִים לְמָרוֹם. הוּא נוֹתֵן אֶת הַמָּטָר, וְהוּא מֵפֵר מַחֲשְׁבוֹת עֲרוּמִים, שֶׁמְּדַמִּין לְהַפְקִיעַ שְׁעָרִים וְלִקְנוֹת שְׂדוֹת הָעֲנִיִּים בִּמְעַט תְּבוּאָה:

קוֹדְרִים. שֶׁקּוֹמְטִים פָּנִים בָּרָעָב:

פסוק יב

וְלֹא תַעֲשֶׂנָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה. אוֹתָהּ עֵצָה שֶׁדִּמּוּ לַעֲשׂוֹת:

פסוק יג

נִמְהָרָה. כָּל הָעֵצָה הָעֲשׂוּיָה בִּמְהִירוּת הִיא סִכְלוּת:

פסוק יד

יוֹמָם יְפַגְּשׁוּ חֹשֶׁךְ. שֶׁאֵין עֲצָתָם מִתְקַיֶּמֶת וְנַעֲשֵׂית, וְאוֹר חָכְמָתָם נֶהְפַּךְ לְחֹשֶׁךְ:

פסוק טו

וַיּוֹשַׁע. אֶת הַנִּכְשָׁלִים:

מֵחֶרֶב. וּמֵאֵיזֶה חֶרֶב? מִפִּיהֶם; שֶׁהָיוּ סְבוּרִים לְבוֹלְעָם, וּמִתְאַוִּים לְהַשְׁמִידָם:

וּמִיַּד חָזָק. יוֹשִׁיעַ אֶבְיוֹן:

פסוק טז

וְעוֹלָתָהּ. הָעֲלִילָה וְהָרִשְׁעָה, כְּמוֹ (תהילים סד:ז) ״יַחְפְּשׂוּ עוֹלוֹת״ – עֲלִילוֹת:

קָפְצָה. סָגְרָה, כְּמוֹ ״לֹא תִקְפֹּץ״ (דברים טו:ז):

פסוק יז

הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ וְגוֹ׳. בְּיִסּוּרִין. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא (מְרַפֵּא) מַכְאוֹבִים שֶׁל אֵלּוּ, כָּךְ אֲנִי אֶדְרוֹשׁ אֵלָיו עַל יִסּוּרִין אֵלּוּ שֶׁיָּבוֹאוּנִי; וְהָיָה לְךָ לְקַבְּלָם וְלֹא לְמָאֳסָם:

פסוק יט

בְּשֵׁשׁ צָרוֹת. כְּשֶׁיָּבֹאוּ לָעוֹלָם יַצִּילְךָ עַל יְדֵי יִסּוּרִין שֶׁנִּתְיַסַּרְתָּ בָּהֶם, וְגַם בַּשְּׁבִיעִית כְּשֶׁתָּבֹא לֹא יִגַּע בְּךָ. וְעַכְשָׁיו הוּא מוֹנֶה אוֹתָן:

פסוק כא

בְּשׁוֹט לָשׁוֹן. שֶׁל שָׂטָן תֵּחָבֵא אוֹתְךָ. אֵלּוּ הֵן הַשֶּׁבַע צָרוֹת: רָעָב וְחֶרֶב, לָשׁוֹן וְשׁוֹד וְגוֹ׳, וְחַיַּת הָאָרֶץ – הֵם לִיסְטִים:

פסוק כג

אַבְנֵי הַשָּׂדֶה. מִין אָדָם הֵן:

וְחַיַּת הַשָּׂדֶה. הוּא שֶׁנִּקְרָא גְּרוּשׁ״ה בְּלַעַ״ז, וְזוֹ הִיא חַיַּת הַשָּׂדֶה מַמָּשׁ. וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה תּוֹרַת כֹּהֲנִים נִקְרָאִים אַדְנֵי הַשָּׂדֶה (כלאים ח,ה):

הָשְׁלְמָה לָךְ. יִהְיֶה לָהּ שָׁלוֹם עִמָּךְ:

פסוק כד

וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ. וְאָז בְּכָל מָקוֹם תִּהְיֶה בָּטוּחַ, כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ:

וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא. כְּמוֹ ״אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא״ (שופטים כ:טז), וְזוֹ הִיא הַשְּׁבִיעִית שֶׁמָּנִינוּ לְמַעְלָה (איוב ה:יט):

פסוק כו

תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר. שֶׁתִּנָּצֵל מִן הַדֶּבֶר. וּבְכֶלַח – אֵין סֶמֶךְ בַּמִּקְרָא לְהָבִין מְלִיצָתוֹ. וּלְפִי עִנְיַן הַמְּלִיצָה יִפָּתֵר וְיִלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ, שֶׁהוּא לְשׁוֹן גְּמַר בִּשּׁוּל הַתְּבוּאָה, כְּשֶׁבִּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ (מועד קטן כח.) בְּכֶלַח – בְּגִימַטְרִיָּא: שִׁשִּׁים שָׁנָה:

כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ. כַּאֲשֶׁר נִסְתַּלֵּק הַגָּדִישׁ מִן הַקַּרְקַע בְּעִתּוֹ:

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה