אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק ד

פרק ג

פסוק א

(מענה אליפז) אֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו הָיָה (בראשית לו:ד), וְעַל יְדֵי שֶׁנִּתְגַּדֵּל בְּחֵיקוֹ שֶׁל יִצְחָק, זָכָה שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה:

הַתֵּימָנִי. מֵאֶרֶץ תֵּימָן, מֵאַרְצוֹ שֶׁל עֵשָׂו (בראשית לו:לד) (סא״א):

פסוק ב

הֲנִסָּה. לְשׁוֹן תֵּימַהּ: הֲבַּעֲבוּר שֶׁנִּסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה? בְּנִסָּיוֹן אֶחָד שֶׁנִּסְּךָ בּוֹרַאֲךָ וּבָא אֵלֶיךָ, אַתָּה נִלְאֶה?! וּמֵעַתָּה, עֲצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכַל. מִלְּהַשִׁיבְךָ?

פסוק ג

הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים. שֶׁהִרְבּוּ דְבָרִים, הוֹכַחְתָּם וְיִסַּרְתָּם:

וְיָדַיִם רָפוֹת. וִיגוּרוֹת מִפּוּרְעָנוּת הַבָּא עֲלֵיהֶם, אַתָּה הָיִיתָ רָגִיל לְחַזְּקָם, וְלוֹמַר: אַל תִּירָא, שֶׁכָּךְ הוּא מִדַּת הַדִּין:

פסוק ד

יְקִימוּן. רְגִילוֹת הֵם מִלֶּיךָ לְהָקִים אֶת הַכּוֹשֵׁל:

פסוק ו

הֲלֹא. עַתָּה סוֹפְךָ מוֹכִיחַ עַל תְּחִלָּתְךָ, שֶׁיִּרְאָתְךָ, שֶׁהָיִיתָ יְרֵא שָׁמַיִם:

כִּסְלָתֶךָ. הִיא (בבא מציעא נח.) מֵחֲמַת כְּסִילוּת הִיא, וְלֹא מִדַּעַת שְׁלֵימָה. וְכֵן תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ הַכֹּל כְּסִילוּת:

פסוק ז

נִכְחָדוּ. נֶעֶלְמוּ וְנֶאֶבְדוּ, כְּמוֹ ״וַתִּכָּחֵד מִן הָאָרֶץ״ (שמות ט:טו):

פסוק ח

כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי. אֲשֶׁר (כֵּן) נִכְחֲדוּ חוֹרְשֵׁי אָוֶן וּמְכִינִים אֶת הָאָוֶן בְּמַחֲשַׁבְתָּם, כְּחוֹרֵשׁ זֶה שֶׁמֵּכִין לִפְנֵי הַזְּרִיעָה, וְאַחֲרֵי כֵן זוֹרְעִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם אֶת הֶעָמָל; וְרָאִיתִי, שֶׁהֵם יִקְצְרֻהוּ. כְּלוֹמַר: רָעָתָם שֶׁבָּאָה עֲלֵיהֶם. וְרָאִיתִי, כִּי:

פסוק ט

מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ. מִנְּשִׁיבַת סַעֲרָתוֹ וְכַעֲסוֹ:

וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלוּ. כָּלִים תָּמִיד, וְעַל דּוֹר הַמַּבּוּל דִּבֵּר (בראשית ו:יג):

פסוק י

שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל וְגוֹ׳. הָאֲרִי גָּדוֹל, וְהַשַּׁחַל בֵּינוֹנִי, וְהַכְּפִיר קָטָן; כֻּלָּם נִתָּעוּ. כְּלוֹמַר: הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים וְהָעֲבָדִים. וְכָל שֵׁמוֹת הַלָּלוּ שְׁמוֹת אַרְיֵה הֵם:

פסוק יא

לַיִשׁ אוֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף. הַשָּׂרִים אָבְדוּ כְּלַיִשׁ זֶה הָאוֹבֵד מִבְּלִי מָזוֹן, כָּךְ אָבַד כֹּחָם מֵעֲשׂוֹת חָמָס. אוֹבֵד אֵינוֹ לְשׁוֹן אָדָם הָאוֹבֵד דָּבָר מִמֶּנּוּ, אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ הוֹלֵךְ לְאִבּוּד, כְּמוֹ ״תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד״ (תהילים קיט:קעו), וּכְמוֹ ״הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד״ (תהילים לא:יג):

וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ. מְדַבֵּר בְּדוֹר הַפְּלַגָּה, אֲשֶׁר נָפוֹצוּ מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ (בראשית יא:ט):

פסוק יב

וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב. חוֹזֵר עַל תּוֹכַחְתּוֹ שֶׁהוֹכִיחוֹ עַד הֵנָּה: מַה תִּזְעַק? זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבַד וְגוֹ׳כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי וְגוֹ׳, וְעַל אוֹדוֹתֶיךָ אֵלַי דָּבָר נְבוּאָה יְגֻנָּב. מִן הַסִּגְנוֹן, כְּדָבָר גָּנוּב; לְפִי שֶׁאֵין רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִגְלֶה עַל נְבִיאֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּפַרְהֶסְיָא. מָשָׁל לְמֶלֶךְ, שֶׁהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה וּפִילֶגֶשׁ; כְּשֶׁבָּא אֵצֶל אִשְׁתּוֹ בָּא בְּגָלוּי, וְאֵצֶל פִּילַגְשׁוֹ בָּא בְּסֵתֶר וּבִגְנֵבָה. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִנְבִיאֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים: ״וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה״ (בראשית כ:ג); וְכֵן ״וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן וְגוֹ׳״ (בראשית לא:כד); לְבִלְעָם: ״נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם״ (במדבר כד:ד); לֶאֱלִיפַז: בַּחֶזְיוֹנוֹת הַלַּיְלָה. אֲבָל בִּנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל כְּתִיב ״פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ בְּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידוֹת״ (במדבר יב:ח). בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא מָצָאתִי מֻגֶּה וְל״שׁ:

וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ. שֶׁמֶץ מִקְצָת רוּחַ הֲבָנָה:

פסוק יג

בִּשְׂעִפִּים. בְּמַחֲשָׁבוֹת:

פסוק יד

פַּחַד קְרָאַנִי. מִן הָרוּחַ שֶׁבָּא אֵלַי. וְרוּחַ הוּא מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קד:ד) ״עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת״:

פסוק טו

תְּסַמֵּר. הָרוּחַ שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי:

תְּסַמֵּר. הוּא לְשׁוֹן אָדָם שֶׁעָמְדוּ שַׂעֲרוֹתָיו:

פסוק טז

יַעֲמֹד. עוֹמֵד הָיָה בְּפָנַי, וְלֹא הָיִיתִי מַכִּיר מַרְאֵהוּ:

דְּמָמָה וָקוֹל. קוֹל דָּבָר חֲשַׁאי הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ. דָּבָר אַחֵר: דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמַע – קוֹל שָׁמַעְתִּי מִדְּמָמָה, אֲבָל דְּמָמָה לֹא שָׁמַעְתִּי. דְּמָמָה – אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה, כְּדִמְתַרְגֵּם ״וְאַחַר הָרַעַשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה״ (מלכים א יט:יב): ״קָל דִּמְשַׁבְּחִין בַּחֲשַׁאי״. מֹשֶׁה – דְּמָמָה שָׁמַע; מִכָּאן, שֶׁהָרִאשׁוֹנִים נִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּקוֹל, וְהָאַחֲרוֹנִים – בְּבַת קוֹל. כְּאָדָם הַמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ, וְקוֹל הַהֲבָרָה נִשְׁמַע לְמֵרָחוֹק; כָּךְ הוּא אוֹמֵר:

פסוק יז

הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַ יִצְדָּק. בִּתְמִיהַּ:

וְאִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר. וְאִם יוֹתֵר מֵעוֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר? וּמָה זֶּה חֲבֵירְךָ יִצְעַק?!

פסוק יח

הֵן בַּעֲבָדָיו. הַצַּדִּיקִים לֹא יַאֲמִין שֶׁלֹּא יֶחֶטְאוּ לוֹ, וּמְסַלְּקָם מִן הָעוֹלָם לִפְנֵי זְמַנָּם:

תָּהֳלָה. לְשׁוֹן ״הוֹלְלוּת״ (קהלת י:יג):

פסוק יט

אַף. כָּל שֶׁכֵּן:

שׁוֹכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם. קִבְרָם:

יְדַכְּאוּם לִפְנֵי עָשׁ. מִן הַשָּׁמַיִם מְתִישִׁין אֶת כֹּחָם, עַד שֶׁהֵן שְׁפָלִים וְנִדְכָּאִים לִפְנֵי הָרִמָּה הָאוֹכַלְתָּן בְּמוֹתָן:

פסוק כ

מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ. בְּיוֹם אֶחָד הֵם כְּתוּתִים וְנִדְכָּאִים:

מִבְּלִי מֵשִׂים. עַל לֵב לָשׁוּב לְקוֹנָם:

לָנֶ֥צַח יֹאבֵֽדוּ. וְגַם זֶה הוּא מִקְרָא חָסֵר:

פסוק כא

הֲלֹא נִסַּע יִתְרָם בָּם. כְּמוֹ ״יִתְרָה עָשָׂה וְגוֹ׳״ (ישעיהו טו:ז): גַּאֲוָתָם וְחָכְמָתָם תִּתְבַּלַּע בְּגוּפָן (תהלים קז:כז), וְהִנֵּה נוֹסַעַת וְנִסַּחַת, כְּמוֹ ״בַּל יִסַּע יְתֵדוֹתָיו״ (ישעיהו לג:כ):

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה