אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק ג

פרק ב

פסוק ב

(מענה איוב)
וַיַּעַן. וַיִּצְעַק, שֶׁכָּל עֲנִיָּה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה אֵינָהּ אֶלָּא לְשׁוֹן הֲרָמַת קוֹל, וְאָב לְכֻלָּם: ״וְעָנוּ הַלְוִיִּם קוֹל רָם״ (דברים כז:יד):

פסוק ג

אִוָּלֶד בּוֹ. לְשׁוֹן עָתִיד, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: הַלְוַאי וְיֹאבַד הַיּוֹם שֶׁהָיִיתִי עָתִיד לְהִוָּלֵד בּוֹ, וְאָז לֹא הָיִיתִי נוֹלָד:

וְהַלַּיְלָה. אַף הִיא תֹּאבַד:

אָמַר. שֶׁיֹּאמַר הַמְבַשֵּׂר אֲשֶׁר עָלָיו הַדָּבָר מֻטָּל:

הוֹרָה גָבֶר. שֶׁעִיבֵּר אָבִי אֶת אִמִּי. בִּנְקֵבָה נוֹהֵג לוֹמַר ׳הוֹרָתָה׳, וּבְזָכָר נוֹהֵג לוֹמַר ׳הוֹרָה אֶת הַנְּקֵבָה׳:

וְהַלַּיְלָה אָמַר. זֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁחִסֵּר הַמִּקְרָא אֶת דְּבָרָיו, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ מִי הוּא; וּמְלִיצָתוֹ: אָמַר הָאוֹמֵר. (וְדוֹמֶה לוֹ ״הֲיָרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים״ (עמוס ו:יב)) – הָיָה לוֹ לוֹמַר: אִם יַחֲרוֹשׁ אָדָם בַּבְּקָרִים. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (נדה טז:): מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַהֵרָיוֹן, ׳לַיְלָה׳ שְׁמוֹ:

פסוק ד

הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ. תָּמִיד בְּכָל שָׁנָה, כְּשֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ יוֹם:

אַל יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמָּעַל. לְטוֹבָה:

וְאַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה. אוֹרָה, כְּמוֹ ״צֹהַר״ (בראשית ו:טז), וּמְתַרְגְּמִינָן ״נִיהוֹר״ (תרגום אונקלוס):

פסוק ה

יִגְאָלֻהוּ. כְּמוֹ ״לֶחֶם מְגֹאָל״ (מלאכי א:ז), ״בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ״ (מלאכי א:ז), וְהוּא לְשׁוֹן לִכְלוּךְ:

צַלְמָוֶת. צֵל שֶׁל מָוֶת (חֹשֶׁךְ), שֶׁאֵינוֹ מֵאִיר לְעוֹלָם:

עֲנָנָה. אֲפֵלָה:

כְּמְרִירֵי יוֹם. שֵׁדִים הַמּוֹשְׁלִים בַּצָּהֳרַיִם, כְּמוֹ ״קֶטֶב מְרִירִי״ (דברים לב:כד), וְהוּא מוֹשֵׁל בַּצָּהֳרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם״ (תהלים צא:ו):

פסוק ו

אַל יִחַדְּ. אַל יִשְׂמַח, כְּמוֹ ״וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ״ (שמות יח:ט). פֵּרוּשׁ אַחֵר: אַל יִתְאַחֵד (סא״א):

פסוק ז

גַּלְמוּד. יָחִיד, וְחָסֵר מֵאָדָם וּמִכָּל בְּרִיָּה:

פסוק ח

יִקְּבֻהוּ. יְקַלְלוּהוּ, כְּמוֹ ״קָבָה לִי״ (במדבר כב:יז):

אוֹרְרֵי יוֹם. הַמְקַלְּלִים אֶת יְמֵיהֶם, לְפִי שֶׁהֵם מְכַוְּנִים לְקַלֵּל קְלָלָה מִתּוֹךְ צַעֲרָם:

הָעֲתִידִים עוֹרֵר לִוְיָתָן. לִהְיוֹת עֲרִירִים בְּמַחְבַּרְתָּם, לְיַחֵד לִוּוּי שֶׁלָּהֶם מֵחֶבְרַת אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, מֵאֵין בָּנִים. וּבַגְּמָרָא יְרוּשַׁלְמִי רָאִיתִי (מועד קטן א,ה): עוֹרֵר לִוְיָתָן. לְקוֹנֵן עַל לִוּוּי שֶׁלָּהֶם כְּשֶׁיָּמוּת, כְּמוֹ (מועד קטן ח.): לֹא יְעַרְעֵר עַל מֵתוֹ:

פסוק ט

נִשְׁפּוֹ. חֹשֶׁךְ אִישׁוֹנוֹ:

בְּעַפְעַפֵּי. בְּזָהֳרוּרֵי, כְּמוֹ ״וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מָיִם״ (ירמיהו ט:יז):

פסוק י

כִּי לֹא סָגַר. מִי שֶׁיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לִסְגּוֹר. וְגַם זֶה מִן הַמִּקְרָאוֹת דּוֹמִין לְ״הַלַּיְלָה אָמַר״ (לעיל ג:ג):

דַּלְתֵי בִטְנִי. שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ, שֶׁאִם עָשָׂה כֵּן, וַיַּסְתֵּר עָמָל מֵעֵינָי:

פסוק יא

לָמָּה לֹא מֵרֶחֶם אָמוּת. מִיצִיאָתִי מֵרֶחֶם (הָיִיתִי) מוּכָן לָמוּת מִיָּד. וּמְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עָתִיד, כְּאִלּוּ עוֹמֵד עַכְשָׁיו בְּיוֹם יְצִיאַת הָרֶחֶם, וְאוֹמֵר: (לָמָּה) לֹא אָמוּת עַתָּה, וְלָמָּה לֹא מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע. לָמָּה לֹא הָיְתָה לִי גְּוִיעָה מוּכֶנֶת:

פסוק יב

מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי. בִּרְכֵּי אִמִּי קוֹדֶם לְמִיתָה:

כִּי אִינָק. נִגְזַר עָלַי לִינֹק מֵהֶם. לְפִי שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּיוֹם לֵידָה, הוּא מַזְכִּיר דְּבָרִים שֶׁל אַחֲרָיו בִּלְשׁוֹן עָתִיד:

פסוק יג

שָׁכַבְתִּי. הָיִיתִי שׁוֹכֵב בַּקֶּבֶר:

פסוק יד

הַבּוֹנִים חֳרָבוֹת לָמוֹ. זֶהוּ דֶּרֶךְ לְמַעֲמִידֵי שֵׁם, לִבְנוֹת עָרִים נֶחֱרָבוֹת לְזִכָּרוֹן לָהֶם; כְּמוֹ ״וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם וְקֹרֵא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ״ (ישעיה נח:יב). כְּלוֹמַר: עִם שָׂרִים וּבַעֲלֵי שֵׁם. אוֹ הַלְוַאי שֶׁלֹּא נוֹדַעְתִּי וְאֶהְיֶה כְּנֵפֶל. וּמַה שֶּׁכָּתַב לֹא אֶהְיֶה כְנֵפֶל טָמוּן – מִפְּנֵי שֶׁעוֹמֵד עַל לָשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר, בִּלְשׁוֹן תֵּימַהּ; וּמוּסָב עַל לָמָּה לֹּא, מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי בִרְכָּיִם, אוֹ מַדּוּעַ לֹא אֶהְיֶה כְנֵפֶל טָמוּן:

פסוק טז

כְּעוֹלְלִים. תִּינוֹקוֹת. וּלְכָךְ קוֹרֵא אוֹתָם עוֹלְלִים, שֶׁכֻּלָּם שְׂחוֹק וְלִכְלוּךְ; כְּמוֹ ״וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר״ (איוב טז:טו), וּכְמוֹ ״וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ כָּל הַלָּיְלָה״ (שופטים יט:כה):

פסוק יז

חָדְלוּ רֹגֶז. נִמְנָעִים מֵרוּגְזָם, שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים וּרְגִילִים לְהַרְגִּיז בָּאָרֶץ:

וְשָׁם יָנוּחוּ. וְשָׁם נָחוּ, דָּבָר הַהוֹוֶה כְּתָבוֹ בִּלְשׁוֹן עָתִיד:

פסוק יט

קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם. שָׁם נִכָּר מִי חָשׁוּב וּמִי שָׁפָל, וּלְפִי שֶׁאוֹתָהּ גְּדֻלָּה גְּדֻלַּת עוֹלָם הוּא, וְאוֹתוֹ שִׁפְלוּת שִׁפְלוּת עוֹלָם הִיא:

פסוק כ

לָמָּה יִתֵּן. הַנּוֹתֵן, וְהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

לְעָמֵל אוֹר. לְמִי שֶׁגָּדַל בְּעָמָל וְצָרָה, לָמָּה נוֹתֵן לוֹ אוֹר עוֹלָם, וְלֹא הֱמִיתוֹ בְּהִוָּלְדוֹ?

פסוק כא

הַמְחַכִּים לַמָּוֶת. לְמָרֵי נֶפֶשׁ הַתְּאֵבִים וּמִתְאַוִּים לַמָּוֶת, וְקוֹבְלִים לֵאמֹר: אֵינֶנּוּ:

וַיַּחְפְּרֻהוּ. מְרַגְּלִים אַחֲרָיו:

מִמַּטְמוֹנִים. יוֹתֵר מִשֶּׁמְּרַגְּלִים אַחַר מַטְמוֹנֵי אוֹצָרוֹת. וְהָיוּ:

פסוק כב

שְׂמֵחִים אֱלֵי גִיל. וְיָשִׂישׂוּ אִם הָיוּ מוֹצְאִים קָבֶר:

אֱלֵי גִיל. בִּשְׁבִיל הַגִּילָה וְהַשָּׂשׂוֹן שֶׁל מְצִיאַת קָבֶר:

פסוק כג

לְגֶבֶר אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ נִסְתָּרָה. כָּל טוֹבוֹת אֲשֶׁר פָּעַל, נִסְתְּרוּ מֵאֵת בַּעַל הַגְּמוּל, וְלֹא הִבִּיט בָּהֶם:

וַיָּסֶךְ אֱלוֹהַּ בַּעֲדוֹ. עָשָׂה מְחִיצָּה לְפָנָיו, לְסוֹגְרוֹ בְּמַסְגֵּר. כְּמוֹ ״הִנְנִי שָׂךְ אֶת דַּרְכֵּךְ״ (הושע ב:ח):

פסוק כד

תָּבֹא. בָּאָה:

וַיִּתְּכוּ. לְשׁוֹן ״נִתַּךְ אַרְצָה״ (שמות ט:לג), נִגָּרִים וְיוֹרְדִים כַּמַּיִם. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ ׳נְתִיכָה׳ לְשׁוֹן ׳רִבְּיָה׳:

פסוק כה

פַּחַד פָּחַדְתִּי. כָּל יָמַי עָמַדְתִּי בְּפַחַד עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ ״וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ וְגוֹ׳״ (איוב א:ה):

וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי. הֵן עַתָּה הוּעְתַּד וְנִגְזַר שֶׁיָּבֹא לִי:

פסוק כו

לֹא שָׁלַוְתִּי. מִדְּאָגָה זוֹ, וְהִנֵּה וַיָּבֹא רֹגֶז:

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה