רש"י על איוב· רש״י
פרק ג
פסוק ב
(מענה איוב)
וַיַּעַן. וַיִּצְעַק, שֶׁכָּל עֲנִיָּה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה אֵינָהּ אֶלָּא לְשׁוֹן הֲרָמַת קוֹל, וְאָב לְכֻלָּם: ״וְעָנוּ הַלְוִיִּם קוֹל רָם״ (דברים כז:יד):
פסוק ג
אִוָּלֶד בּוֹ. לְשׁוֹן עָתִיד, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: הַלְוַאי וְיֹאבַד הַיּוֹם שֶׁהָיִיתִי עָתִיד לְהִוָּלֵד בּוֹ, וְאָז לֹא הָיִיתִי נוֹלָד:
וְהַלַּיְלָה. אַף הִיא תֹּאבַד:
אָמַר. שֶׁיֹּאמַר הַמְבַשֵּׂר אֲשֶׁר עָלָיו הַדָּבָר מֻטָּל:
הוֹרָה גָבֶר. שֶׁעִיבֵּר אָבִי אֶת אִמִּי. בִּנְקֵבָה נוֹהֵג לוֹמַר ׳הוֹרָתָה׳, וּבְזָכָר נוֹהֵג לוֹמַר ׳הוֹרָה אֶת הַנְּקֵבָה׳:
וְהַלַּיְלָה אָמַר. זֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁחִסֵּר הַמִּקְרָא אֶת דְּבָרָיו, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ מִי הוּא; וּמְלִיצָתוֹ: אָמַר הָאוֹמֵר. (וְדוֹמֶה לוֹ ״הֲיָרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים״ (עמוס ו:יב)) – הָיָה לוֹ לוֹמַר: אִם יַחֲרוֹשׁ אָדָם בַּבְּקָרִים. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (נדה טז:): מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַהֵרָיוֹן, ׳לַיְלָה׳ שְׁמוֹ:
פסוק ד
הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ. תָּמִיד בְּכָל שָׁנָה, כְּשֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ יוֹם:
אַל יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמָּעַל. לְטוֹבָה:
וְאַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה. אוֹרָה, כְּמוֹ ״צֹהַר״ (בראשית ו:טז), וּמְתַרְגְּמִינָן ״נִיהוֹר״ (תרגום אונקלוס):
פסוק ה
יִגְאָלֻהוּ. כְּמוֹ ״לֶחֶם מְגֹאָל״ (מלאכי א:ז), ״בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ״ (מלאכי א:ז), וְהוּא לְשׁוֹן לִכְלוּךְ:
צַלְמָוֶת. צֵל שֶׁל מָוֶת (חֹשֶׁךְ), שֶׁאֵינוֹ מֵאִיר לְעוֹלָם:
עֲנָנָה. אֲפֵלָה:
כְּמְרִירֵי יוֹם. שֵׁדִים הַמּוֹשְׁלִים בַּצָּהֳרַיִם, כְּמוֹ ״קֶטֶב מְרִירִי״ (דברים לב:כד), וְהוּא מוֹשֵׁל בַּצָּהֳרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם״ (תהלים צא:ו):
פסוק ו
אַל יִחַדְּ. אַל יִשְׂמַח, כְּמוֹ ״וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ״ (שמות יח:ט). פֵּרוּשׁ אַחֵר: אַל יִתְאַחֵד (סא״א):
פסוק ז
גַּלְמוּד. יָחִיד, וְחָסֵר מֵאָדָם וּמִכָּל בְּרִיָּה:
פסוק ח
יִקְּבֻהוּ. יְקַלְלוּהוּ, כְּמוֹ ״קָבָה לִי״ (במדבר כב:יז):
אוֹרְרֵי יוֹם. הַמְקַלְּלִים אֶת יְמֵיהֶם, לְפִי שֶׁהֵם מְכַוְּנִים לְקַלֵּל קְלָלָה מִתּוֹךְ צַעֲרָם:
הָעֲתִידִים עוֹרֵר לִוְיָתָן. לִהְיוֹת עֲרִירִים בְּמַחְבַּרְתָּם, לְיַחֵד לִוּוּי שֶׁלָּהֶם מֵחֶבְרַת אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, מֵאֵין בָּנִים. וּבַגְּמָרָא יְרוּשַׁלְמִי רָאִיתִי (מועד קטן א,ה): עוֹרֵר לִוְיָתָן. לְקוֹנֵן עַל לִוּוּי שֶׁלָּהֶם כְּשֶׁיָּמוּת, כְּמוֹ (מועד קטן ח.): לֹא יְעַרְעֵר עַל מֵתוֹ:
פסוק ט
נִשְׁפּוֹ. חֹשֶׁךְ אִישׁוֹנוֹ:
בְּעַפְעַפֵּי. בְּזָהֳרוּרֵי, כְּמוֹ ״וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מָיִם״ (ירמיהו ט:יז):
פסוק י
כִּי לֹא סָגַר. מִי שֶׁיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לִסְגּוֹר. וְגַם זֶה מִן הַמִּקְרָאוֹת דּוֹמִין לְ״הַלַּיְלָה אָמַר״ (לעיל ג:ג):
דַּלְתֵי בִטְנִי. שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ, שֶׁאִם עָשָׂה כֵּן, וַיַּסְתֵּר עָמָל מֵעֵינָי:
פסוק יא
לָמָּה לֹא מֵרֶחֶם אָמוּת. מִיצִיאָתִי מֵרֶחֶם (הָיִיתִי) מוּכָן לָמוּת מִיָּד. וּמְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עָתִיד, כְּאִלּוּ עוֹמֵד עַכְשָׁיו בְּיוֹם יְצִיאַת הָרֶחֶם, וְאוֹמֵר: (לָמָּה) לֹא אָמוּת עַתָּה, וְלָמָּה לֹא מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע. לָמָּה לֹא הָיְתָה לִי גְּוִיעָה מוּכֶנֶת:
פסוק יב
מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי. בִּרְכֵּי אִמִּי קוֹדֶם לְמִיתָה:
כִּי אִינָק. נִגְזַר עָלַי לִינֹק מֵהֶם. לְפִי שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּיוֹם לֵידָה, הוּא מַזְכִּיר דְּבָרִים שֶׁל אַחֲרָיו בִּלְשׁוֹן עָתִיד:
פסוק יג
שָׁכַבְתִּי. הָיִיתִי שׁוֹכֵב בַּקֶּבֶר:
פסוק יד
הַבּוֹנִים חֳרָבוֹת לָמוֹ. זֶהוּ דֶּרֶךְ לְמַעֲמִידֵי שֵׁם, לִבְנוֹת עָרִים נֶחֱרָבוֹת לְזִכָּרוֹן לָהֶם; כְּמוֹ ״וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם וְקֹרֵא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ״ (ישעיה נח:יב). כְּלוֹמַר: עִם שָׂרִים וּבַעֲלֵי שֵׁם. אוֹ הַלְוַאי שֶׁלֹּא נוֹדַעְתִּי וְאֶהְיֶה כְּנֵפֶל. וּמַה שֶּׁכָּתַב לֹא אֶהְיֶה כְנֵפֶל טָמוּן – מִפְּנֵי שֶׁעוֹמֵד עַל לָשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר, בִּלְשׁוֹן תֵּימַהּ; וּמוּסָב עַל לָמָּה לֹּא, מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי בִרְכָּיִם, אוֹ מַדּוּעַ לֹא אֶהְיֶה כְנֵפֶל טָמוּן:
פסוק טז
כְּעוֹלְלִים. תִּינוֹקוֹת. וּלְכָךְ קוֹרֵא אוֹתָם עוֹלְלִים, שֶׁכֻּלָּם שְׂחוֹק וְלִכְלוּךְ; כְּמוֹ ״וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר״ (איוב טז:טו), וּכְמוֹ ״וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ כָּל הַלָּיְלָה״ (שופטים יט:כה):
פסוק יז
חָדְלוּ רֹגֶז. נִמְנָעִים מֵרוּגְזָם, שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים וּרְגִילִים לְהַרְגִּיז בָּאָרֶץ:
וְשָׁם יָנוּחוּ. וְשָׁם נָחוּ, דָּבָר הַהוֹוֶה כְּתָבוֹ בִּלְשׁוֹן עָתִיד:
פסוק יט
קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם. שָׁם נִכָּר מִי חָשׁוּב וּמִי שָׁפָל, וּלְפִי שֶׁאוֹתָהּ גְּדֻלָּה גְּדֻלַּת עוֹלָם הוּא, וְאוֹתוֹ שִׁפְלוּת שִׁפְלוּת עוֹלָם הִיא:
פסוק כ
לָמָּה יִתֵּן. הַנּוֹתֵן, וְהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
לְעָמֵל אוֹר. לְמִי שֶׁגָּדַל בְּעָמָל וְצָרָה, לָמָּה נוֹתֵן לוֹ אוֹר עוֹלָם, וְלֹא הֱמִיתוֹ בְּהִוָּלְדוֹ?
פסוק כא
הַמְחַכִּים לַמָּוֶת. לְמָרֵי נֶפֶשׁ הַתְּאֵבִים וּמִתְאַוִּים לַמָּוֶת, וְקוֹבְלִים לֵאמֹר: אֵינֶנּוּ:
וַיַּחְפְּרֻהוּ. מְרַגְּלִים אַחֲרָיו:
מִמַּטְמוֹנִים. יוֹתֵר מִשֶּׁמְּרַגְּלִים אַחַר מַטְמוֹנֵי אוֹצָרוֹת. וְהָיוּ:
פסוק כב
שְׂמֵחִים אֱלֵי גִיל. וְיָשִׂישׂוּ אִם הָיוּ מוֹצְאִים קָבֶר:
אֱלֵי גִיל. בִּשְׁבִיל הַגִּילָה וְהַשָּׂשׂוֹן שֶׁל מְצִיאַת קָבֶר:
פסוק כג
לְגֶבֶר אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ נִסְתָּרָה. כָּל טוֹבוֹת אֲשֶׁר פָּעַל, נִסְתְּרוּ מֵאֵת בַּעַל הַגְּמוּל, וְלֹא הִבִּיט בָּהֶם:
וַיָּסֶךְ אֱלוֹהַּ בַּעֲדוֹ. עָשָׂה מְחִיצָּה לְפָנָיו, לְסוֹגְרוֹ בְּמַסְגֵּר. כְּמוֹ ״הִנְנִי שָׂךְ אֶת דַּרְכֵּךְ״ (הושע ב:ח):
פסוק כד
תָּבֹא. בָּאָה:
וַיִּתְּכוּ. לְשׁוֹן ״נִתַּךְ אַרְצָה״ (שמות ט:לג), נִגָּרִים וְיוֹרְדִים כַּמַּיִם. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ ׳נְתִיכָה׳ לְשׁוֹן ׳רִבְּיָה׳:
פסוק כה
פַּחַד פָּחַדְתִּי. כָּל יָמַי עָמַדְתִּי בְּפַחַד עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ ״וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ וְגוֹ׳״ (איוב א:ה):
וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי. הֵן עַתָּה הוּעְתַּד וְנִגְזַר שֶׁיָּבֹא לִי:
פסוק כו
לֹא שָׁלַוְתִּי. מִדְּאָגָה זוֹ, וְהִנֵּה וַיָּבֹא רֹגֶז: