רש"י על איוב· רש״י
פרק ב
פסוק ב
אֵי מִזֶּה תָּבוֹא. אַיֵּה מָקוֹם שֶׁתּוּכַל לוֹמַר: מִזֶּה אֲנִי בָּא?
פסוק ג
מַחֲזִיק. אוֹחֵז, כְּמוֹ ״וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ״ (שמות ד:ד), ״מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כֶלֶב״ (משלי כו:יז):
וַתְּסִיתֵנִי בוֹ. הֲסִיתַנִי לְבָלְעוֹ. כָּל לְשׁוֹן הֲסָתָה אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן הַמְשָׁכָה, שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֶת הָאָדָם לַעֲצָתוֹ:
פסוק ד
עוֹר בְּעַד עוֹר. אֵבֶר בִּפְנֵי אֵבֶר. כֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם: כְּשֶׁרוֹאֶה הַחֶרֶב בָּאָה עַל רֹאשׁוֹ, מֵגִין בִּזְרוֹעוֹ לְפָנָיו. וְכָל שֶׁכֵּן – כֹּל אֲשֶׁר לָאִישׁ בְּמָמוֹן יִתֵּן:
בְּעַד נַפְשׁוֹ. בִּפְנֵי נַפְשׁוֹ, לְהָגִין. לְפִי שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁנִּתְחַיֵּב, לְפִיכָךְ אֵינוֹ מִצְטַעֵר עַל מָמוֹנוֹ:
פסוק ה
אוּלָם. אֲבָל:
אִם לֹא. תִּרְאֶה בּוֹ מִיָּד, שֶׁעַל פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ:
פסוק ו
אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר. שֶׁלֹּא תֵצֵא. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים (בבא בתרא טז.): קָשֶׁה הָיָה צַעֲרוֹ שֶׁל שָׂטָן יוֹתֵר מִשֶּׁל אִיּוֹב; כְּאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: שְׁבֹר חָבִית זוֹ וּשְׁמֹר יֵינָהּ:
פסוק ח
לְהִתְגָּרֵד בּוֹ. בְּדָלֶ״ת כָּתוּב, וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הִיא: גּוֹרְדוֹ וּמַעֲמִידוֹ עַל גִּלְדּוֹ (ראש השנה כז:). אֲבָל גּוֹרֵר בְּרֵי״שׁ אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן סְחִיבָה, כְּמוֹ גּוֹרֵר אָדָם מִטָּה וְסַפְסָל (שבת כב.):
פסוק ט
מַחֲזִיק. אוֹחֵז:
וָמֻת: לְשׁוֹן צִוּוּי, כְּמוֹ ״וּמֻת בָּהָר״ (דברים לב:נ):
פסוק י
גַּם. לֹא דַי שֶׁבְּרָאָנוּ, אֶלָּא גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל?! בִּתְמִיהַּ:
בִּשְׂפָתָיו. אֲבָל בְּלִבּוֹ חָטָא:
פסוק יא
רֵעֵי אִיּוֹב. אוֹהֲבָיו:
לָנוּד. כְּמוֹ ״מִי יָנוּד לָךְ״ (ישעיהו נא:יט), ״לֹא תָנֻדוּ לוֹ״ (ירמיהו כב:י):
פסוק יב
וְלֹא הִכִּירוּהוּ. כִּי נִשְׁתַּנּוּ פָנָיו מֵחֲמַת הַיִּסּוּרִין:
הַשָּׁמָיְמָה. כְּלוֹמַר: לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁיהֶם (הַרְבֵּה), וְהוּא הָיָה לָהֶם מִנְהַג אֵבֶל:
פסוק יג
לָאָרֶץ. עַל הָאָרֶץ, לְצַעֵר בְּצַעֲרוֹ: