אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק ב

פרק א

פסוק ב

אֵי מִזֶּה תָּבוֹא. אַיֵּה מָקוֹם שֶׁתּוּכַל לוֹמַר: מִזֶּה אֲנִי בָּא?

פסוק ג

מַחֲזִיק. אוֹחֵז, כְּמוֹ ״וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ״ (שמות ד:ד), ״מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כֶלֶב״ (משלי כו:יז):

וַתְּסִיתֵנִי בוֹ. הֲסִיתַנִי לְבָלְעוֹ. כָּל לְשׁוֹן הֲסָתָה אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן הַמְשָׁכָה, שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֶת הָאָדָם לַעֲצָתוֹ:

פסוק ד

עוֹר בְּעַד עוֹר. אֵבֶר בִּפְנֵי אֵבֶר. כֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם: כְּשֶׁרוֹאֶה הַחֶרֶב בָּאָה עַל רֹאשׁוֹ, מֵגִין בִּזְרוֹעוֹ לְפָנָיו. וְכָל שֶׁכֵּן – כֹּל אֲשֶׁר לָאִישׁ בְּמָמוֹן יִתֵּן:

בְּעַד נַפְשׁוֹ. בִּפְנֵי נַפְשׁוֹ, לְהָגִין. לְפִי שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁנִּתְחַיֵּב, לְפִיכָךְ אֵינוֹ מִצְטַעֵר עַל מָמוֹנוֹ:

פסוק ה

אוּלָם. אֲבָל:

אִם לֹא. תִּרְאֶה בּוֹ מִיָּד, שֶׁעַל פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ:

פסוק ו

אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר. שֶׁלֹּא תֵצֵא. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים (בבא בתרא טז.): קָשֶׁה הָיָה צַעֲרוֹ שֶׁל שָׂטָן יוֹתֵר מִשֶּׁל אִיּוֹב; כְּאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: שְׁבֹר חָבִית זוֹ וּשְׁמֹר יֵינָהּ:

פסוק ח

לְהִתְגָּרֵד בּוֹ. בְּדָלֶ״ת כָּתוּב, וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הִיא: גּוֹרְדוֹ וּמַעֲמִידוֹ עַל גִּלְדּוֹ (ראש השנה כז:). אֲבָל גּוֹרֵר בְּרֵי״שׁ אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן סְחִיבָה, כְּמוֹ גּוֹרֵר אָדָם מִטָּה וְסַפְסָל (שבת כב.):

פסוק ט

מַחֲזִיק. אוֹחֵז:

וָמֻת: לְשׁוֹן צִוּוּי, כְּמוֹ ״וּמֻת בָּהָר״ (דברים לב:נ):

פסוק י

גַּם. לֹא דַי שֶׁבְּרָאָנוּ, אֶלָּא גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל?! בִּתְמִיהַּ:

בִּשְׂפָתָיו. אֲבָל בְּלִבּוֹ חָטָא:

פסוק יא

רֵעֵי אִיּוֹב. אוֹהֲבָיו:

לָנוּד. כְּמוֹ ״מִי יָנוּד לָךְ״ (ישעיהו נא:יט), ״לֹא תָנֻדוּ לוֹ״ (ירמיהו כב:י):

פסוק יב

וְלֹא הִכִּירוּהוּ. כִּי נִשְׁתַּנּוּ פָנָיו מֵחֲמַת הַיִּסּוּרִין:

הַשָּׁמָיְמָה. כְּלוֹמַר: לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁיהֶם (הַרְבֵּה), וְהוּא הָיָה לָהֶם מִנְהַג אֵבֶל:

פסוק יג

לָאָרֶץ. עַל הָאָרֶץ, לְצַעֵר בְּצַעֲרוֹ:

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה